פלאנט תוכנה חופשית בישראל (Planet FOSS-IL)

Ziv Glazberg: פטנט הקליק האחד אושר בבחינה מחדש

ד', 10 מרץ 2010 17:45:53 +0000

פטנט הקליק האחד הידוע לשמצה עבר בהצלחה את הליך הבחינה המחודש שנערך לו, ללא שינויים משמעותיים. פטנט ארה"ב US 5960411 של אמזון, כידוע, עוסק בביצוע רכישה על ידי ביצוע פעולה אחת על ידי הקונה.

הליך בחינה מחדש מתנהל בפני רשם הפטנטים האמריקאי ובו נבחנות מחדש סוגית החדשנות של ההמצאה (novelty) וההתקדמות ההמצאתית שבה (obviousness). שאלות משפטיות אחרות, כמו השאלה האם עולם התוכן של ההמצאה (subject matter) כשיר לפטנט לפי סעיף 101 לחוק האמריקאי, אינה נבחנת במסגרת הליך זה. כמו כן, סוגי הפרסומים אותם ניתן לצטט במסגרת הליך זה מוגבלים ואינם כוללים למשל מכירה של מוצר שהתבצעה לפני התאריך הקובע.

בחינה מחדש מתעוררת כאשר מוגשת בקשה לעשות כן ולאחר שהמבקש מראה כי ישנה שאלה לגבי הסוגיות האלו שלא נבחנה קודם לכן ונוגעת לפטנטביליות של ההמצאה (Substantial New Question of Patentabiltiy). שאלה זו יכולה לנבוע מפרסום ידע קודם שלא נבחן ומצוטט בבקשה, אך היא יכולה לנבוע גם מפרסום שכבר צוטט אך לא נבחן באספקלריה הנכונה.

במקרה זה, במסגרת הבחינה המחודשת צוטטו בסך הכל מעל ל-150 פרסומים שונים כנגד הפטנט, אך זה יצא כמעט ללא שריטה. בפוסט אחר התייחסתי לתביעה מספר 1 של הפטנט והראיתי כיצד יש לנתח את המונופול שניתן לבעל הפטנט. לאחר הבחינה המחודשת, התביעה נראית דומה מאוד ולמעשה נוספה לה מגבלה קטנה:

[...] displaying information identifying the item purchasable through a shopping cart model; and [...]

בצורה דומה תוקנו גם תביעות נוספות כך שהפריטים יכולים להירכש למעשה באחת משתי שיטות - שיטה של קליק בודד ושיטה של עגלת קניות.

במקרה זה, הליך הבחינה המחודש נמשך כארבע שנים (מספר בקשה 90/007,946), וביום 2.3.2010 הודיע בוחן הפטנטים כי הפטנט, במצבו הנוכחי ולאחר התיקונים בתביעות מספר 1-5 ותביעות מספר 11-26, ראוי להישאר בתוקף שכן כל התביעות שבו חדשות ובעלות התקדמות המצאתית מעל הידע הקודם.

למותר לציין כי כעת, לאחר שהליך בחינה מחודשת הסתיים, הליך שנדמה כי היה מקיף במיוחד, יהיה קשה לטעון בבית משפט - אף כי ניתן לעשות כן - כי פטנט הקליק האחד נעדר חדשנות או התקדמות המצאתית.

(דווח בPatently-O)

Amir Aharoni: הניגון

ד', 10 מרץ 2010 16:32:54 +0000

נפתח האתר החדש של נתן אלתרמן. ומה יש לי להגיד? שהניקוד בו שגוי:

עו‌ֹד חו‌ֹזֵר הַנִגּון שֶזָּנַחְתָּ לַשָוְא והַדֶּרֶךְ עו‌ֹדֶנָה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

ועָנָן בְּשָמָיו ְואִילָן בִּגְשָמָיו מְצָפִים עו‌ֹד לְךָ, עו‌ֹבֵר-אֹרַח.

השגיאות שם רבות. הן שגיאות מהסוג של "אם כבר מנקדים, אז מנקדים נכון", שכן את השיר יודעים בעל־פה רוב האנשים שיודעים עברית, והניקוד נמצא שם רק בשביל היופי, אבל דווקא בשביל היופי צריך שיהיה נכון. וגם קל מאוד למצוא גרסה מנוקדת של השיר. ולא – מתכנת הפלאש לא השכיל להעתיק כראוי את השיר מספר מנוקד.

חלק מהשגיאות נובעות כנראה מכך שהגופן שבו השתמש המעצב לא מכיל את הסימנים הדרושים או שהתכנה לא יודעת למקם אותם כמו שצריך. למשל, על אף אחת מהשי״נים אין נקודת שין, והנקודה מעל הווי״ו זזה שמאלה והדגש של זי״ן זז ימינה. בנו״נים במילים "הַנִגּון" ו"עוֹדֶנָה" צריך להיות דגש, אבל אין דגש. במקרה כזה צריך להפסיק להשתמש בפלאש, שממילא אינו נחוץ, ולהחליף את הגופן, למשל ל־Ezra SIL החופשי שהניקוד בו עובד בדרך־כלל באופן מושלם. ואם כן מתעקשים להשתמש בפלאש וגם אי־אפשר להחליף גופן, אפשר למקם את הנקודות ידנית. בשביל זה משלמים למעצב. אבל הוא לא טרח לעשות גם את זה.

ואם לא טרח המעצב, האם עורך האתר לא היה אמור לשים לב לזה?

יש שם עוד שגיאות, אבל אותי הכי הרגיזה המילה "מְצָפִּים" – לא יכול להיות קמץ (גדול) לפני דגש חזק, אלא רק פתח (יש לכלל הזה חריגים מעטים, אבל זה לא מקרה). רוב הישראלים לא יודעים את זה, וזה לא נורא, אבל עבור מי שכן עוסק בניקוד זה כלל יסודי מאוד.

במדינה מתוקנת אדם שלא יודע את כל כללי הכתיב – והניקוד הוא חלק מהכתיב – לא אמור לחלום על משרה של מעצב תג מחיר במכולת, אבל יאללה, אני מודע לכך שאנחנו לא מדינה מתוקנת, אז בסדר. אבל שלפחות יֵדע להעתיק.

Doron Ofek: ‫אני שותק משמע אני קיים (עובד) .. :-)‬

ד', 10 מרץ 2010 07:08:41 +0000

אכן לא מעט זמן לא יצא לי לכתוב בבלוג, הסיבה לכך היא עומס.. בפירוש עומס לא קטן, של מספר דברים/פרוייקטים שקורים בו זמנית, ואשר ייצרו לדעתי שינוי מהותי בכל הקשור לשימוש בתוכנה חופשית במשק הישראלי / בשוק הישראלי .. ובישראל באופן כללי.

על מרבית הדברים / העידכונים אינני יכול לכתוב מכוון שהעלאה שלהם כרגע למתחם הציבורי, לדעתי, תעשה רק נזק. על חלק אחר של הדברים נאסר עליי כלל לכתוב.. אבל אני סבור שאנשים שונים בקהילה (עמותת המקור), מודעים ומכירים את המהלכים הללו ולשמחתי אינני סבור שאני היחיד שחושב שאנחנו בפיתחו של שינוי מהותי.

אבל גם על מה שכן אפשר לכתוב יש לא מעט מה לומר ..

הקנטינה

הקנטינה, יצאה לדרך, למי שלא מכיר מדובר בעמותה שהיא "עמותת אחות" לעמותת המקור. למעשה כמו שהמקור מיועדת לאנשים, הקנטינה מיועדת לחברות – למעשה מדובר במועדון (עמותה) שיכולים להיות חברים בו כל מי שפעילים בתחום של תוכנה חופשית בישראל.

העמותה כבר הוקמה (הוגשו המסמכים לרשם העמותות), ובשבוע הבא ישנה משלחת צרפתית אשר עמודת בראשה גב' מכובדת (שרה לשעבר בממשלת צרפת ואחראית על פיתוח הקשר ישראל – צרפת), המשלחת מגיעה על מנת להשתתף בישיבת ההקמה של הקנטינה ועל מנת להכיר את הפעילות בישראל.

ישנו אתר הזמין בכתובת http://cantina.org.il ואשר בו ניתן להתרשם מהפעילות.

במקביל, עיריית פאריז מנסה לסייע (הסיבה למעורבות הצרפתית היא שהקטינה הראשונה שהוקמה הוקמה בצרפת ) ומפעילה את השפעתה על המקבילה שלהם כאן על מנת להקצות מקום ולסייע לפעילות סביב הקנטינה.

למי שלא מכיר, מדובר במתחם עבודה, אשר בו יכולים להתכנס יחדיו, חובבי התוכנה החופשית והחדשנות ולייצר סביבת עבודה שבה היכולת לפעול ויכולת הפריון של המקום יעלו על סך כל היכולות של כל אחד לחוד, או בעברית פשוטה, הסה"כ יהיה גדול, חזק וטוב , מסך החיבור האקראי של כולם ביחד.

כמובן, שהמקום עצמו יוכל לשמש לפעילות קהילתית – כך שגם המקור הינה חברה בקנטינה.

במקביל, להליך ההקמה הקנטינה עצמה , כבר הקימה תת אתר אשר מטרתו לסייע למהלכים אשר תקיימים בממשלה / ממשל זמין ומטרתם להכניס תוכנה חופשית למערכת הממשלתית.

בכדי להתרשם מהמקום בפאריז , הנה תמונות של המקום והפעילות בו (ואנחנו מקווים שגם בארץ נגיע לכך).

עסקים / חברות / עצמאיים וכו' אשר עובדים בתחום של תוכנה חופשית, יכולים לפנות אליי אם הם רוצים להצטרף לקנטינה (במייל doron at ofek dot biz ).

בממשלה

תהליכי הפתיחות מתחילים לרקום עור וגידים, ואמנם עדיין אין יותר מידי פעילות שבה הקהילה יכולה להיות מעורבת (מה לעשות שתהליכים במגזר הציבורי לוקחים המון זמן), אולם הצוות של השר מיכאל איתן כבר פתח קבוצה ב Google שמטרתה היא להתחיל לקבל רעיונות ומשובים ראשוניים מהציבור הרחב.

הקבוצה זמינה בכתובת http://groups.google.com/group/GovSuggest והיא עוסקת ביכולת או בשאלה כיצד לשפר את השירות הממשלתי לציבור – הציבור הרחב כמובן יכול להצטרף.

כמו כן, למי שלא מכיר קיים האתר "ממשלה שלום" (מבוסס וורדפרס) אשר מנסה לרכז מאמץ בנושא של שיפורים שונים / קשר עם האזרח / שקיפות => תוכנה חופשית.

במסגרת זו הממשלה מחפשת מספר (3) מנהלי פרוייקטים על מנת להתחיל להזיז דברים, מי שחושב שהוא מתאים, מוזמן כמובן לשלוח את קורות חייו למשרות (המשרות מופיעות באתר ממשלה שלום).

sml: היכרות עם מעבדי אינטל מסדרת i7 (המשך)

ג', 09 מרץ 2010 16:54:05 +0000

לא. אין זה "בנו של אינטל מכה שנית" וגם לא "i7 במערה החשמלית". פשוט בחלק הקודם עזבנו את לוח האם P6T ואת המעבד i7-920 המותקן בו לאנחות בלי לדווח כראוי על גורלם וכישרונותיהם.

Inbar Hovav: שינוי טבלאת הARP אצל כלבים!

noreply@blogger.com (inbar hovav) — ג', 09 מרץ 2010 07:33:46 +0000

אחת המתקפות האהובות עלי ויסלחו לי בתי הקפה, היא ARP poisoning, במתקפה מן הסוג הזה משנים את השיוך בין כתובת הIP לכתובת הMAC על ידי שליחת המוני בקשות שגויות ומכוונות. המנגנון בנוי כך שהמערכת הפעלה מזהה את הבקשות האלא כלגיטימיות ושומרת אותם בcache למקרה שתצתרך לפנות לאותה כתובת IP. את המצב הזה אנחנו יכולים לנצל לטובת ניתוב התעבורה ברשת כרצוננו וליצור מתקפה בשם MITM

(man-in-the-middle attack) כך שהתעבורה תעבור דרכנו או ליצור מתקפת DDOS

(distributed denial-of-service) . ולמנוע את הגישה לרשת לקליינטים מסוימים ולעתים אף לכולם.

אז איך העניין הזה קשור לכלבים?

לכל יצור תבונתי מרמת סוויטש ומעלה ישנה טבלאת ARP. כלבים הם בעלי חיים תבונתיים ולעיתים מניפולטיבים מאוד, לכן הגיוני שגם להם תהיה טבלאת ARP. אך מכייון שכלבים הרבה יותר מתקדמים מסוויטש לא כתוב בה שיוכים של כתובות IP לMAC, אלא את שמם!

בניגוד לסוויטשים רגילים, אצל כלבים קיימת אוטנטיקציה על מנת לגשת לטבלאת הARP,

לכן על מנת לתקוף את טבלאת הARP אצל כלבים חשוב לשלוח fake certificate בצורה של אינטונציה זהה למילה שרשומה בטבלה.

ברגע שהכלב יאשר את certificate המזוייף המתקפה תצליח ותוכלו לבצע ARP poisoning מוצלח.

החלטטי להצע מתקפה כזו על הכלבה שלי Bluetooth

שתהיה צפיה נעימה.

Gabor Szabo: Rehovot and Haifa Perl Monger meetings (15, 16 March)

ב', 08 מרץ 2010 13:39:33 +0000

I am happy to announce that the Haifa Perl mongers are going to have a meeting on the 15th March in the offices of Qualcomm in Matam, Haifa organized by Shmuel Fomberg. On the agenda is Erez Schatz How to Talk to Newbies and Yaron Meiry (aka Sawyer) Moose - A postmodern metaclass-based object system for Perl 5 The meeting will start at 18:30.

For more details please see the announcement and/or contact Shmuel.

The regular Rehovot Perl Monger meeting is going to take place on 16th March in the Weizmann Institute. Yaron Meiry (aka Sawyer) is going to give a talk about Moose - A postmodern metaclass-based object system for Perl 5

For more details please see the web site of the Rehovot Perl Mongers.

Ram on Agmon: אורקל מחסלת את שרת היישומים של sun.

ב', 08 מרץ 2010 07:29:46 +0000

רבים מהשירותים המקוונים מבוססים על שרתים יעודים. application servers. חלק מהשירותים הללו מפותחים תחת גישה הנקראת soa. פיתוח מוטה עסקים – Service oriented architecture.

מבחינה טכנית, מדובר על אפליקציות הבנויות משירותים שירותים שכל אחד מהם עובד באופן עצמאי, ושהפיתוח שלהם נעשה בהתאם לתהליכים עיסקיים. נניח שאנחנו מעוניניים למחשב תהליך ביצוע הזמנת רכש. באמצעות כלי ה- soa, המתכנת ישרטט את התהליך האירגוני, כאשר כל אחד מתתי התהליך מתפקד באופן עצמאי. אם אנו כותבים שירות שמוודא שחשבון הבנק של הלקוח לא מוגבל, נוכל לעשות שימוש בשירות הזה גם בתהליכים אחרים הנזקקים לאימות הזה.

השרתים המריצים את הסיפור הזה הם מפלצות זוללות משאבים, בעלות יכולות מתקדמות להתקשר לשאר מערכות האירגון ואחת לשני (clusters). מתוך שרת שכזה, ניתן בקלות להתחבר למגוון בסיסי נתונים (db2, mysql, mssql וכו' וכו').

המוצר שאני עוזר בתחזקותו נקרא jcaps מבית sun, הוא מבוסס java וקיימת לו נגזרת חופשית בשם glass fish (שהוא חופשי בסגנון של sun, שזה אומר שאין כמעט קהילה ורוב הפיתוח נעשה על ידי התאגיד).. קיימים מוצרים דומים לרוב תאגידי התוכנה הגדולים, לאורקל יש את ה-fusion, ל- ibm את ה- process server ויש גם משהו למיקרסופט.(ויש כאלו הנשבעים שהוא הבשל ביותר).

חוץ מה- glass fish קיים גם שרת חופשי בשם "jboss" שהוא אומנם אמין מאוד בהפעלתו, אך הרבה פחות מתקדם באפשרויות הניהול לעומת האחרים.

לאורקל אין יותר מדי סיבות להמשיך לפתח את ה- jcaps. המוצר הוא די נחות ויש להם מוצר משלהם. אז הם החליטו לחסל אותו אט אט. הם ימשיכו לספק תמיכה למוצר בשלוש השנים הקרובות וזהו. ומוצר שכזה בלי תמיכה הוא מוצר מת.

בהקשר הזה, אחד הדברים המעניניים הוא גורלו של mysql. מצד אחד יש מקום לדאגה: הנה אורקל מחסלים מוצר של sun, ומאידך – להיות רגועים – אם הם כבר הודיעו על החיסול של ההוא, ולא הודיעו על חיסולו של mysql אז אולי ל-mysql יש עתיד גם תחת הפטרון החדש. בסיס הנתונים של אורקל לא חופף מבחינת שווקי היעד והגישה שלו ל-mysql.נראה שהם יותר מוצרים משלימים מאשר מתחרים.

אני משער שאורקל גם לוקחים בחשבון שבשוק היעד העיקרי של mysql – בסיסי נתונים קטנים ל-web המשולבים עם אפליקציות הכתובות ב- php, הרי מיקרוסופט התקדמה בהתממשקות בין ה- mssql ל-php. חיסולו של mysql עלול לשחק לידיה של מיקרסופט, תהליך שאורקל וודאי שלא תרצה לעודד.

Unique visitors to post: 33

Ziv Glazberg: פטנטים בתוכנה

א', 07 מרץ 2010 23:05:38 +0000

בפוסט זה אבקש להביא את עמדתי בעניין פטנטים בתוכנה. אף שהסוגיה נחלקת לשני חלקים: משפטית ונורמטיבית, בפוסט זה אדון רק בחלקה הראשון. אבחן את החוק הישראלי ואציג בקצרה ולשם השוואה את הדין בארצות הברית ובאירופה. בתמצית,אני סבור כי הדין בישראל אינו מחריג את הגנת הפטנט מהמצאות הממומשות בתוכנה. עוד אני סבור, כי אין מקום לייחד את תחום התוכנה מתחומי מדע אחרים ולמנוע הגנה בתחום זה באמצעות פטנטים.

מהי המצאת תוכנה - תיחום הדיון

המצאה בתוכנה הינה תהליך שניתן לבצע אותו באמצעות מחשב המריץ תוכנה ולחלופין מערכת ממוחשבת הכוללת גם רכיב של תוכנה. המצאת תוכנה לעיתים מוגדרת גם בתביעה מסוג Beauregard שהיא תביעה למוצר תוכנה, כלומר מדיה שמחשב קורא שעליה מוטבעת תוכנה שאם תבוצע על ידי מחשב תגרום לתהליך כלשהו.

שלוש הגדרות אלו מהוות, דרך כלל, שלוש פנים שונות של המצאה אחת, ומשום כך הן נתבעות בתביעות בלתי תלויות ונפרדות במסגרת פטנט אחד. לכל סוג של תביעה יש יתרונות מסוימים וחסרונות אחרים לעומת הסוגים האחרים. כך למשל, בכדי להוכיח הפרתו של תהליך יש להראות שהתוכנה בוצעה בפועל בעוד שאם התוכנה מותקנת על מחשב הרי שהמערכת קיימת ומפרה. מנגד, בהעדר סימון מוצר שבעל הפטנט מוכר המצהיר כי הוא מוגן בפטנט, בעל הפטנט לא יוכל לזכות בפיצויים בגין הפרתו על פי הדין האמריקאי. בתהליך, מגבלה זו אינה קיימת. תביעה למוצר מאפשרת לתפוס הפרה כאשר מדובר בדיסק בלבד המופרד ממחשב.

אדגיש, כי איני מתייחס לקוד לכשעצמו כהמצאת תוכנה. שורות קוד אינן בעלות השלכה פונקציונליות כלשהן. שורות הקוד הן לכל היותר ביטוי של רעיון, שיכול ויהיה מוגן בזכות יוצרים. גם קוד להרצה (executable) אינו אלא תוצר של הביטוי ואין לו השלכה פונקציונלית ללא האפשרות של מחשב לקרוא ולהריץ אותו.

הדין המצוי: החוק מכיר בפטנטים בתוכנה

כנהוג במשפטים, נפתח בלשון החוק הרלוונטי, הוא חוק הפטנטים. סעיף 3 לחוק קובע:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות אמצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט" (ההדגשה שלי)

לשון זו ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים. כל תחום טכנולוגי, יהא הוא תוכנה, חומרה, כימיה או פיסיקה, ראוי להגנה פטנטית. אף ההיסטוריה החקיקתית שמאחורי סעיף זה מלמדת כי זו כוונת המחוקק. סעיף 3 לחוק הפטנטים תוקן בהתאם לאמנות בינלאומיות. בתחילה בהתאם לאמנת פריז, ובהמשך בהתאם להסכם הטריפס. במסגרת הסכם הטריפס התחייבו המדינות החברות, ומדינת ישראל ביניהן, שלא להפלות תחום טכנולוגי לרעה מבחינת קניין רוחני.
אמת, המונח "טכנולוגיה" הינו מונח עמום. עיון במילון מרים-וובסטר מגלה שטכנולוגיה אינה אלא אפליקציה יישומית של ידע מתחום מסוים. עם זאת, אני סבור, כי כוונת הכל ברורה. ואף אם קו הגבול בו טכנולוגיה נגמרת אינו משרוטט בצורה מדוייקת, הרי שהכללת התוכנה בחובו מתבקשת.
אף אם הקורא הספקן אינו מקבל את עמדתי, לפיה תחום התוכנה הינו תחום טכנולוגי, אמשיך ואנסה לשכנע שבכל הקשור לחוק הפטנטים הישראלי כנוסחו היום, אין מנוס מקביעה זו.
בעניין בקשת פטנט מספר 13733 לאלי תמיר קבע רשם הפטנטים כי אין מקום להעניק פטנטים בגין שיטות לעשיית עסקים. קביעה זו נסמכה על כך ששיטות לעשיית עסקים אינן מתחום טכנולוגי. לצורך קביעה זו נעזר כבוד הרשם בתחומי התוכן מהם מגיעים עורכי הפטנטים ובוחני הפטנטים. תחומים אלו כוללים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות ומדעי המחשב. כפי שקבע הרשם בעניין זה:

אין חולק, כל התחומים הללו קשורים בצורה זו או אחרת לטכנולוגיה, והם מדגישים את כוונת המחוקק בכל הנוגע לתחום האמצאות כשירות הפטנט.

כלומר, אף לשיטת רשם הפטנטים, תחום המחשבים הינו תחום טכנולוגי. נדגיש - עורכי הפטנטים יכולים לבוא הן מתחום ההנדסה (ובכלל זה הנדסת תוכנה) והן מתחום מדעי המחשב. תחום מדעי המחשב הינו תחום תיאורטי הנוגע בעיקר באלגוריתמים, מבני נתונים, מסדי נתונים ושאר אספקטים שונים של תחום התוכנה. כלומר, אנשים בעלי השכלה פורמאלית בתוכנה בלבד עשויים להיות עורכי פטנטים.

נוכח האמור, אני סבור כי המסקנה המתבקשת היא כי על פי הדין הקיים תוכנה הינה תחום טכנולוגי, ומשום כך אף אמצאות בתוכנה ראויות להיות כשירות לפטנט.

אדגיש, פטנט הינו סוג של קניין. ככזה, הוא מוגן על ידי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שלילתו של קניין, דוגמת פטנט בתוכנה, לא יכול אלא להיעשות בחוק או מכוחו של חוק, וזאת אף אם הוא השלילה הינה מידתית, לתכלית ראויה והולמת את ערכי מדינת ישראל (ראו: סעיף 8 לחוק היסוד). כלומר, שלילת פטנט בתוכנה במצב החוקי השורר כיום פוגעת פגיעה חוקתית בזכות הקניין של בעל ההמצאה.

הדין בארצות הברית ובאירופה
הדין האמריקאי מכיר בפטנטים גם בתחומים שאינם טכנולוגיים (ראו: 35 USC 101). האמנה האירופאית, לעומתו, נצמדת לסטנדרט שנקבע באמנת טריפס ומעניקה פטנט רק בגין המצאות טכנולוגיות (ראו: Article 52). האמנה האירופאית מחריגה מפורשות בסעיף (2)52 מתן פטנט בתוכנה (programs for computers) ובלבד שהפטנט תובע תוכנה לכשעצמה:

Paragraph 2 shall exclude the patentability of the subject-matter or activities referred to therein only to the extent to which a European patent application or European patent relates to such subject-matter or activities as such. (Article 52(3))

>בצורה דומה הנחיות הבחינה בארה"ב MPEP 2106.01 בעניין Computer listings per se מצדיקות אי מתן הגנה פטנטית בהעדר פונקציונאליות של הפקודות כשהן ניצבות לכשעצמן.

הפסיקה האירופאית קבעה מפורשות כי מוצר תוכנה יכול שיהיה מוגן בפטנט, ובלבד שיש בהרצתו על ידי מחשב אפקט טכני החורג מהאינטראקציה הרגילה בין תוכנה וחומרה (ראו: T 1173/97).

בימים אלו אנו ממתינים להחלטתו של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין בילסקי. החלטת בית המשפט הפדרלי לערעורים בעניינו קבעה כי בכדי שתהליך יהיה כשיר לפטנט, על התהליך לעמוד בכללי מבחן המכונה-או-טרנספורמציה. מבחן זה דורש כי התהליך יהיה קשור למכונה ספציפית או כי התהליך ישנה מצב של מוצר בעולם המוחשי ("טרנספורמציה"). פסיקה זו החליפה פסיקה קודמת של ערכאת הערעור הפדרלית בעניין State Street Bank, שם נקבע כי די לתהליך לייצר תוצאה קונקרטית, מוחשית ומועילה (a useful, concrete and tangible result) כדי להיות כשיר לפטנט. בפועל פסיקה זו בעניין בילסקי, אף שהצרה את תחומי כשירות הפטנטים, אינה פוגעת בפטנטים בתוכנה כי אם בפטנטים בשיטות לעשיית עסקים (הפטנט שנידון שם עסק בתהליך לגידור סיכונים במסחר בסחורות, וזאת ללא קשר למחשב). עוד יצוין, כי בהנחיות זמניות שפרסם רשם הפטנטים האמריקאי בעקבות פסק הדין של בילסקי בערכאת הערעור נקבע כי לצורך מבחן זה די בשימוש במחשב (general purpose computer) בכדי לעבור את המשוכה של סעיף 101. כלומר, אף לשיטתו של רשם הפטנטים האמריקאי ניתן גם ניתן לקבל פטנט בתוכנה לאחר פסק דין בילסקי.

היחס בין ההגנה הפטנטית ובין ההגנה בזכות יוצרים

טיעון שגור הוא כי נוכח ההגנה המוענקת לתוכנה בזכות יוצרים, אין הצדקה להענקת הגנה פטנטית נוספת על כך. כיוון שבפוסט זה בחרתי לעסוק רק בדין המצוי, אתייחס לטענה זו כפי שהשתקפה מהחלטת סגן הרשם. בהחלטה בעניין Biosense, Inc נ' אלביט מערכות בע"מ (מיום 16.4.2009) קבע כבוד סגן רשם הפטנטים כי פרשנות תכליתית של חוק הפטנטים שוללת הגנה של פטנטים בתוכנה. קביעתו של סגן הרשם, עליה אני, בכל הכבוד, חולק, מתבססת על שני נימוקים. הראשון - קיומה של הגנה חליפית בזכות יוצרים. והשני - קיומה של התוכנה כיישות מעולם התוכן ולא הפונקציה. בין היתר, נקבע כי:

"ממש כפי שמשתמע משמה העברי, תוכנה היא בעיקרה מתחום התוכן, ויפה לה אכסניית זכות היוצרים שבו היא הושמה".

אני סבור, בכל הכבוד, ששתי טענות אלו - לא די בהן כדי לשלול הגנה פטנטית. אני חולק, בכל הכבוד, על קביעה זו משלושה טעמים: ראשית, כפי שהסברתי, אני סבור כי המצאת תוכנה היא המצאה מתחום טכנולוגי. שנית, כיוון שעל אף שמה אין אני סבור כי תוכנה הינה מתחום התוכן; ושלישית, כיוון שאינני מאמין כי תוכנה דרה בלעדית באכסניית זכות היוצרים.

אף ששמה העברי של התוכנה יכול לרמוז כי היא מעולם התוכן - לא כך היא. התוכנה והחומרה הינן שתי פנים של אותה מכונה רב תכליתית. שמם הלועזי של רכיבים אלו: software ו-hardware מלמד טוב יותר כי האחד קבוע והשני משתנה (ובל נשכח את יציר הכלאיים: הקושחה, firmware). התוכנה ניתנת לשינוי תמידי, בעוד החומרה קבועה היא, והקושחה ניתנת לשינוי מפעם לפעם. רכיבים אלו אינם אלא אספקטים שונים של אותה מכונה, כאשר היא מופעלת לביצוע מטרה מסוימת. כידוע, המחשב אינו אלא מכונה אחת אשר ביכולתה לנהוג כמספר מכונות שונות, והכל בהתאם לפקודות הניתנות לה. יטען בה סט אחד של פקודות, והיא מכונה אחת; יוחלף סט זה בסט אחר - הרי לכם מכונה שנייה ושונה. אין זה סוד כי כל חישוב הניתן לביצוע בתוכנה, יכול להתבצע באמצעות מכונה ייעודית, המכילה חומרה שכל תכליתה הוא לבצע את הפעולות עליהן מורה התוכנה. ואכן, לעיתים רבות אנו שומעים כי רכיב מסוים שהיה נהוג עד כה לביצוע בתוכנה מבוצע כעת על ידי שבב ייעודי, ולהפך. מה לבוחן הפטנטים, אם כך, שידחה בקשה לפטנט בגין מימוש אחד וידחה בקשה זהה בגין מימוש שני.

האם את הלקוח המחזיק בידו טלפון סלולארי שממאן לעבוד מעניין אם החומרה שלו תקלה, אם התוכנה שבו קפאה או אם דווקא היתה זו הקושחה שכשלה? האם הוא רואה הבדל בין מכשיר אחד למשנהו אם חלק מאן דהוא ממומש בצורה זו או אחרת? מה לצרכן אם הטלוויזיה שרכש במיטב כספו תנצל תוכנה לשיפור איכות התמונה או שמא תיעזר בחומרה ייעודית לביצוע אותה הפעולה? כשם שאין הצרכן מודע להבדל בין אלמנטים שונים של אותו המכשיר, כך אין מקום כי דיני הפטנטים יבחינו בין האחד למשנהו, והכל בתנאי שמדובר ברכיבים פונקציונאליים.

באשר להגנה הניתנת באמצעות זכות יוצרים - זו אינה מחריגה הגנה פטנטית. כידוע, עצם קיומה של הגנה באמצעות זכות אחת אינה מחריגה קיומה של הגנה באמצעות זכות אחרת, אלא אם עניין זה הוסדר מפורשות בחוק (ראו: רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה, פ"ד נב(4) 289 (1998)). זאת ועוד, כל זכות נועדה לשרת הגנה על פן שונה של האמצאה. כך למשל, קיומו של מדגם אינו שולל זכות לפטנט; הגנה באמצעות החוק להגנת מעגלים משולבים, התש"ס-1999, אף הוא אינו שולל את ההגנה באמצעות פטנט. חוק אחד מסדיר את ההגנה על האמצאה, ואילו חוק שני מסדיר את ההגנה על ביטוי אחד מסוים של אותה אמצאה, ושני חוקים אלו דרים בכפיפה אחת ואינם גורעים האחד מרעהו.

עוד יצוין, כי פסיקה זו נוגדת, לעניות דעתי, פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי.בעניין ע"ש 23/94 (ת"א) United Technologies Corporation נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסמני המסחר (לא פורסם, מיום 25.10.1994) הפך בית המשפט המחוזי את החלטת רשם הפטנטים שלא להעניק פטנט בגין המצאה למערכת בקרה וויסות הספקת דלק למנוע מסוק. בית המשפט לא קיבל את קביעת הרשם לפיה כיוון שעיקר ההמצאה היה נעוץ בתוכנת המערכת, אין מקום להעניק פטנט. נקבע, כי המערכת בכלליותה עמדה בדרישת חוק הפטנטים. נקבע כי: "התהליך צריך שיביא בסופו של דבר לתוצאה מסוימת שיהא בה משום חידוש והתקדמות מבחינה טכנולוגית". עוד נקבע שם כי:

"מקובלת עלי טענת המערערת לפיה נדרשת בחינת המערכת בכללותה - הרכיבים הפיזיים הידועים, בצירופם עם תוכנת המחשב, אשר תפקידה - הנעת המערכת. למה הדבר דומה? לרישום פטנט על קומבינציה, אשר הדבר המייחד אותו הוא, שההגנה מוענקת עבור שילובם של שני רכיבים או יותר, כאשר בעצם השילוב מתקבלת אמצאה כשירת פטנט. בפטנט על קומבינציה נבחנת האמצאה כשילוב ולכן אין מניעה שרכיביה השונים יהיו ידועים כשלעצמם - או נעדרי צעד המצאתי בעומדם בפני עצמם - הרכיבים באופן פרטני כלל לא נבחנים. [...]
בדומה לפטנט הקומבינציה אשר יכול שירשם כפטנט גם כאשר כל הרכיבים המרכיבים את המערכת כבר היו ידועים, כך גם בעניננו. תוכנת המחשב מהווה מרכיב אחד בלבד (אם כי חשוב ביותר) ממרכיבי המערכת הנתבעת ולא היה מקום לבדוק כשירותה להרשם כפטנט בנפרד. המבחן הראוי, לדעתי, הוא בדיקה האם המערכת בכללותה, ממלאת אחר דרישות הדין. הפטנט התבקש לגבי הצירוף החדש של התוכנה עם המרכיבים הפיזיים ולא על תוכנת המחשב כשהיא לעצמה. בין התוכנה לחומרה קיימת אינטראקציה, שהרי התוכנה בלעדי החומרה והחומרה ללא תוכנת המחשב אינן משנות דבר לענין החסכון בדלק. שילובן מאפשר את החסכון הניכר בצריכת הדלק של המסוק [...]"

המצאת התוכנה, כפי שהגדרתי אותה, אינה תוכנה לבדה. כפי שנהוג גם בדין האמריקאי והאירופאי, גם הדין הישראלי מכיר בכשירות המצאה הכוללת גם רכיב תוכנה. רכיב התוכנה בהמצאת התוכנה הוא אכן רכיב מרכזי וחשוב. ברם, כל עוד מדובר בהמצאה כוללת שמשיגה מטרה אחת ורכיביה פועלים לשם השגת מטרה זו, אינני סבור כי יש החוק הישראלי מאפשר החרגתה מכלל ההגנה הפטנטית.

לסיכום, בפוסט זה ביקשתי להראות את הדין הישראלי בכל הקשור לפטנטים בתוכנה. החוק הישראלי אינו מכיר בשלילה קטגורית של המצאות תוכנה מקבלת הגנה באמצעות פטנט. הדגמתי כי תוכנה הינה תחום טכנולוגי ומשום כך המצאת התוכנה נכללת בסעיף 3 לחוק הפטנטים. ממבט השוואתי בשיטות משפט אחרות ביקשתי להדגים כי אף כשקיים חוק מפורש (הדין האירופאי) ואף בהעדרו (הדין האמריקאי) פטנטים ניתנים בהמצאת תוכנה ובלבד שהתוכנה אינה נתבעת לבדה. כל האמור אינו מלמד כי כל המצאת תוכנה - כשירה לפטנט היא. שאר המבחנים הקבועים בסעיף 3 לחוק הפטנטים, ובעיקרם דרישת החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, צריכים עוד להתקיים בכדי שהמצאת התוכנה תזכה בפטנט. הנה כי כן, המצאת תוכנה אינה אלא המצאה ככל שאר ההמצאות והמבחנים לקבלת פטנט בגינה זהים לאלו שחלים כלפי שאר סוגי ההמצאות.

Ram on Agmon: הידד, אובנטו חדשה ומופלאה, יחי 2.6.32!

א', 07 מרץ 2010 20:16:57 +0000

בפוסט הקודם כתבתי שאני מתכוון לשדרג. מתוך יצר התאבדות מודע וסקרנות לבחון את מנהל החבילות, התחלתי לרוץ מבלי לחשוב על מה שאני עושה. מלא בטחון עצמי החלפתי את שם ההפצה הקודמת בחדשה, ושידרגתי.

אחרי שכל החבילות ירדו, והמערכת נסעה לה בכיוון הרצוי זמן מה, היא התרסקה לה ללא הכרה. החבילות של הגירסא הניסיונית של kde 4.4 מורידה את מנהלי החבילות על הברכיים עד שהוא גוועים בקול צווחה ענוגה . זה קרה לי בעבר אבל הפעם המצב נראה נואש יותר. כל הטריקים הרגילים של שימוש ב- aptitude dist-upgrade, apt-get install -f ודומיהם לא עבדו. לבסוף, התמודדתי עם הסרת חבילות תוך נזיפה חד משמעית מצד המערכת כאילו אני דורש ממנה לבצע פקודה בלתי חוקית בעליל:

You are about to do something potentially harmful.
To continue type in the phrase 'Yes, do as I say!

אך גם זה לא קידם אותי. לבסוף, נתקעתי במצב של מערכת שבורה.אבל וחפוי ראש, שקלתי להתייאש ולהתקין, התקנה נקיה. מעשה חלונאי להפחיד או אולי, להציץ שוב בהודעת השגיאה.

עיון בגוגל על ההודעה, הביאה אותי לשימוש ב-:apt-get dist-upgrade -f -o APT::Immediate-Configure=0 שאומר באופן כללי שהמערכת מתעלמת מהודעת שגיאה של תסריטי התקנה שבורים, ובתיעוד של מנהל החבילות מצויין שזה בטוח כמו טיול רגלי בבגדד.

לבסוף, הכונן החל לגרגר ועם כמה דחיפות נוספות בדרך, הכל שודרג למופת. החלפתי ל- vesa את מנהל ההתקן של כרטיס המסך והתקנתי באמצעות אשף החומרה של אובנטו את מנהל ההתקן הקניניי של nvidia.

kde עדיין לא רצה כראוי. אין מסגרות לחלונות. חזרתי לי ל-gnome רק כדי לגלות מערכת יפה העובדת חלק יותר מאשר אי פעם. לפני חצי שנה, התלהבתי מהביצועים מקרנל 2.6.30 בעקבות האופטימזיה של עבודת ה- X, אך גם הביצועים הכללים של מערכת ההפעלה הולכים ומשתפרים. זה קצת מזכיר את האופן שבו המוקו השתפר להפליא עם הזמן. פתאום מגיעה הפצה והכל עובד חלק. באובנטו, זה עבד חלק גם קודם. עכשיו זה עובד חלק יותר.

על מנת לאשש את התזה לגבי שיפור ביצועים, הפעלתי את flightgear, למרבה האכזבה, הגירסא שהגיעה עם ההפצה היא לא 2, אלא 1.99משהו. מה שאומר שיש עננים תלת ממדיים, אבל הם לא נראים סבבה. (הם די מצחיקים, הם רוקדים תוך כדי טיסה בתיאום ביניהם). ניסיתי להריץ את הגירסא שקימפלתי. לעליצות החתולים סביבי, היא רצה פשוט נפלא. לפחות ברמה שזה רץ בחלונות. ניסיתי את הססנה, את ה- 747, ואת חללית החייזרים, והם היו מלאי הפתעות נעימות. למשל, מצב שבו תא הטייס מגיב לכוחות ה- g. בפועל, זה גורם לכך שהמסך מטה את עצמו לכיוון שאתה נע אליו. כך שהתחושה היא הפניית המבט אל תוך הפניה.

לא קלטתי עד כמה עננים תלת ממדיים חסרים עד שלא טסתי ביניהם. הם נותנים תחושה של מרחב, עם תחושת גובה משכרת. המערכת סירבה להציג את נתוני התמונה לשניה, אבל לעין בלתי מזויינת זה היה קרוב ל-100 פריימים בשניה. התחושה של התנועה היא חלקה ללא הגימגומים המטרידים מהגירסא הקודמת.

עיינתי בשיפורים של הקרנל, ודי נדהמתי מכמותם. החל מתמיכה במערכת קבצים חדשנית בעלת העברת מידע מרשימים, מנגנון ניהול זכרון שיעזור למערכות וירטואליות וישפר את צריכת הזכרון (קטעים זהים בזכרון משותפים). וכך גם תמיכה מתקדמת בשבבי התצוגה של ati מהשנים האחרונות.

מעניין איך תהיה אובנטו של אפריל 2011.

Unique visitors to post: 38

Snir David: Ars Technica כתבו על הנזקים שחוסמי הפרסומות גורמים

א', 07 מרץ 2010 15:54:44 +0000

זוכרים את הפוסט, אולי המפורסם ביותר בבלוג שלי, "למה שימוש בAdBlock זה לא ממש מוסרי"?
הפוסט עורר ויכוח עמוק ולא רק בפן הציבורי בתגובות בבלוג, גם באופן אישי עם אנשים שדיברו איתי באופן אישי.

בכל מקרה, אתר הטכנולוגיה המוערך Ars Technica כתב מאמר שהוא במידה רבה זהה משהוא לפוסט שלי על הנזקים שבחוסמי פרסומות. אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסט המשובח הזה.

ובנימה יותר אישית לגבי הבלוג, שמפוסט ביום ירד בחודש האחרון ל0 פוסטים, אני מצטער על חוסר העדכון, אני כרגע עמוס מאוד, בין אם זה מיונים אינטנסיביים לצבא, או התכוננות למבחן הפסיכומטרי וכו' וכו'. אני מקווה שבפסח רוב העומס ירד ממני והבלוג יתחיל להתעדכן שוב על בסיס יומי.

sml: היכרות (אישית) עם מעבדי אינטל מסדרת i7

א', 07 מרץ 2010 14:27:07 +0000

בעתים כתיקונן הייתי שוכר מכונית ונוסע ישר למגרש החנייה רחב הידיים של ה MicroCenter. הפעם החלטתי להסתמך על תחבורה ציבורית, בפרט מפחד הנהגים האחרים שאינם מורגלים לנהוג בשלג.

זה לא היה קורה באוטווה, מונטריאול או בוסטון ומן הסתם גם לא במוסקווה. שם לא הייתה מפסיקה סופה שכזו את שגרת החיים. לא כן בוושינגטון - אבל זה לא מספיק כדי להרתיע אותי מלהגיע למטרתי; ובלבד שהחנות תהיה פתוחה – מה שלא היה ברור כלל ועיקר.

Gabor Szabo: Perl on CeBIT

א', 07 מרץ 2010 07:10:09 +0000

CeBIT was way more successful than I expected. Thanks to Renee Baecker, the main organizer and the other people who were at the stand during the week we made a lot of contacts with individual developers and companies using Perl. We also talked to quite a number of people who have heard about Perl but never tried it and some people who never heard about it.

It was both very hard to be there standing 8-9 hours and almost constantly talking to people every day but it was also a lot of fun.

Originally we were requested to always have two people at the stand but it turned out that there were times when even 7 of the Perl::Staff members could not handle the number of visitors at the same time. We were lucky as our stand was part of the Open Source Lounge of 15 projects slightly out of the main stream of people. On one hand that meant many people walking along the main alleys missed it but on the other hand those who came by had more space and time to talk to us.

It was very heart warming to see people coming to the booth with no or even negative view on Perl and leaving with a feeling that they saw some really cool things they want to try now.

So what were we showing?

To people with now real Perl knowledge or people who used Perl 10 years ago we showed some modern Perl code such as Moose, MooseX::Declare and some related stuff. We showed them Padre so they can see you can write large desktop applications in Perl. We were also showing Catalyst, especially to PHP programmers but also to others who were web developers.

On one of the days there were two Foswiki developers and they showed their wiki to the people interested in that. I think OTRS got a bit less attention on our stand but they had their own booth very they made a lot of business contacts.

The strategy was simple. Some of us were standing in the alley and as people walked by we gave them a flyer and then started to talk to them. Obviously there were many who were not interested, we just let them go. I was the only presenter who did not speak German my strategy was to first ask them if they speak English. With many people it was clear that they don't know English well enough for a conversation or just prefer German. That gave me a chance to direct them closer to the booth to talk to "one of our other representative, who speaks German". So in fact I was acting a lot as the "catch man". I think it worked out quite well. When they were OK speaking English or even preferred that language then I kept the conversation going on. I asked what are they using Perl for, or if they did not know or have not used Perl I asked what other languages are they using and what kind of things are they using. That usually gave me an opportunity to ask if they would like to see some modern technologies in Perl. Most of them were interested so we stepped to one of the computers we set up (we had 2 sometimes 3 computers on our booth, which was high enough so we did not have to bend over to view the screens or type). There I showed them Padre, some code in Padre. Sometimes I showed a few pages from the Moose documentation and some small examples in Catalyst.

There were several people who were interested in Perl 6. For them I opened the web-page of my Perl 6 training slides and showed a few pages just to get them impressed by some of the nice features of the language.

Others, as I saw started by asking if the visitor "Knew Perl?" and from that point some kind of a conversation evolved in German that I could not follow anyway but that will be described by the other presenters. (Renee and Sewi have already written. All the reflections will be linked from the TPF wiki page related to Perl on CeBIT)

Some Improvements

There were a lot of things we could improve in our presentation. First of all none of us knew all the things we wanted to show and we did not have ready made pages to show them. So I'd like to have several slide-shows that we can load on all the computers we are using for presentation and that each one of us can use to present various technologies. After all I don't need to be an expert in Catalyst in order to give a short introduction and show a few examples, assuming they were already prepared and I went over the slides with someone who is an expert.

Same with the Perl 6 examples. Others kept referring people to me to show Perl 6 examples but we could have put together a few slides with interesting examples that we can flip though pointing out the nice features. Within the slides we could even have instructions - show the Rakudo web site now, or in other cases to show the web page of the CPAN Testers.

This of course needs more preparation and even some time before the event starts to show the slides to each other but it pays off as it will make the presentation smoother.

Even that does not mean there won't be questions that need some more thinking on how to answer. There can also be cases when the knowledge of the presenter ends and there are still questions but then we can find the other presenter who has deeper knowledge in that subject or refer the person to the community channels where can get more information. After all, a large part of what we would like to achieve is that our visitors will start learning more about these subjects and start to participate in our communities.

Pictures

Some pictures from the Perl stand on CeBIT.

Hetz Ben Hemo: ‫פורום חדש קם‬

ש', 06 מרץ 2010 23:51:14 +0000

‫בתקופה האחרונה יצא לי (גם לא במסגרת עבודתי בתמיכה ב-Hostdime) לעבור על פורומים המיועדים לאנשים המעוניינים לשכור שרת יעודי/שרת וירטואלי/אירוח אתרים בשרת משותף וכו'. בחו"ל יש פורומים גדולים לנושא (כמו WHT), ובארץ יש כמה פורמים על כך כמו hosts ואחרים. כשגלשתי בארץ לפורומים שגוגל נתן בתוצאות חיפוש, מצאתי את עצמי לא פעם מרים גבה: בפורום אחד [...]‬

Ddorda: ‫הרקע החדש של אובונטו‬

ש', 06 מרץ 2010 18:42:18 +0000

שלום לכולם,

בעקבות כל שינויי העיצוב של אובונטו, בטח יכולתם לראות מכל מה שפרסמתי אתמול שיש רקע חדש לאובונטו, שייושם בגרסה הקרבה ובאה.
למשקימי הקום שרוצים להשתמש ברקע החדש כבר עכשיו – הוא זמין להורדה!

לכל החוששים: הרזולוציה היא מטורפת, אין סיכוי (כמעט) שזה לא מתאים לרזולוציה שלכם.

בנוסף, אם אתם מעוניינים להוריד את כל הרקעים החדשים, ניתן להוריד את חבילת הרקעים של אובונטו מלאנצ'פד.

דור

ajaxian: מיקרוסופט שלחה פרחים ללווייה לאינטרנט אקספלורר 6

ש', 06 מרץ 2010 11:28:55 +0000

חוש הומור. כל מפתחי הרשת והמעצבים מן הסתם מעריכים את חוש ההומור של מיקרוסופט. צ'ק קטן כפיצוי על השעות שהם שרפו להתאים אתרים לכל הגחמות של הדפדפן המחורבן מן הסתם לא יגיע בקרוב.

Microsoft sends flowers to Internet Explorer 6 funeral

Amir Eshel: השועל השבוע

ש', 06 מרץ 2010 08:25:24 +0000

היה זה שבוע יצירתי במיוחד לשועל בכל הקשור לגרסה הבאה שלו שככל הנראה תקבל את המספר 3.7 או אולי תהפוך לגרסה 4.0, נחיה ונראה. חלק מן החידושים שהוצגו בגרסת פיתוח ששוחררה למפתחים כוללים אפשרויות מתקדמות שלא שערנו שנראה בתאריך מוקדם זה.

בגרסה (nightly builds) הממוספרת 37a2pre שהיא גרסת אלפא למפתחים הוצגה האצת העיבוד הגרפי, טכנולוגיה המכונה WebGL. בגדול מדובר על אפשרות להציג גרפיקה מורכבת ללא שימוש בפלאגים דוגמת פלאש. פרטים נוספים נמצאים כאן. (אנגלית).

חידוש נוסף שהוצג השבוע הוא הפרדת תהליך של פלאג מהתהליך של הדפדפן עצמו. out-of-process plugins עובד כרגע בחלונות ולינוקס ומכוון להריץ פלאגים דוגמת פלאש וסילברלייט בתהליך נפרד. הכוונה ליצור סביבה שבה כאשר פלאג קורס מסיבה כלשהיא לא יקרוס הדפדפן כולו. עוד פרטים תמצאו בדף הבא וגם כאן.

תחרות עיצוב דף בית חדש לגרסאות הבאות של השועל עומדת לפני סיום, הזוכים יוכרזו ב-15 לחודש אך תוכלו לצפות בגישות לפתרון או בחלקן כבר כעת. הכוונה לשנות את התפישה לגבי דף בית ולעשותו דף שיכלול תוכן מעוצב על ידי המשתמש, לא מדובר רק בעיצוב גרפי. את עשר הגישות הטובות ביותר תוכלו לראות בדף זה ובדרך כלל מתלווה לכל אחת מהן סרט קצר המסביר אותה.

לקינוח – עוגייה. העוגייה היא בת דודה רחוקה של מוזילה והומצאה ב 94 על ידי חברה בשם נטסקייפ תקשורת. מאז עבר הרבה בצק בתנור והפונקציונליות של עוגיות השתנתה במעט. כעת מנסה Daniel Witte לסקור את ההיסטוריה של העוגייה ולתת תצפית לעתידה. מאמר זה שאינו קשור דווקא לפיירפוקס יסביר לכם אילו שירותים לא ניתן היה לקבל ברשת ללא עוגיות ויכול לשנות את דעתם של רבים בקשר לנחיצות העוגיות. קריאה מומלצת.

קינוח נוסף מהווה כתבה נרחבת על 40 ההרחבות הנבחרות למעצבים ומפתחים שיש סיכוי גדול להכיר שם הרחבות שלא שמעתם עליהן מעולם.

Yariv Kedem: הרצאה על ההיבטים המשפטיים של GPL Linux

office@kedem-law.co.il (יריב קדם) — ש', 06 מרץ 2010 00:09:17 +0000

ההרצאה תתקיים במסגרת סמינר של Freescale ו- Future Embedded שיתקיים ביום 22/3/10 בבניין פריסקייל בהרצליה.

Ddorda: ‫אובונטו – שינויים מקצה לקצה.‬

ו', 05 מרץ 2010 20:43:04 +0000

שלום לכולם,

לפני כשבוע פורסמה הצהרה באתר של אובונטו כי תהיה הודעה חשובה ביום חמישי (שעבר). בעקות הבאזז שנוצר סביב הנושא באופן די מפתיע, הודיעו קנוניקל כי הם דוחים את ההודעה בשבוע. לפני מספר ימים מרק שטלוורת' הצהיר בבלוגו על שינויים רבים בעיצוב של אובונטו, שישפיעו על החיבור בין קנוניקל לאובונטו, על ההבדלה בין הדברים, על שילוב הקהילה ועל כמה שהמוצר מוכר.

הנושא העיקרי שעלה, הוא יצירת סכמת צבעים עם משמעות בנושאים כמו האם הפריט קשור בקהילה או במסחר בין אם זה קשור בצרכן או בפרוייקט ובין אם זה למשתמשי קצה או למפתחים – בצורה הבאה:

כל הוחלט שכתום ייצג קהילה, ולעמותו צבע סגול-חציל ייצג את Canonical. בהתאם לזאת הפורומים והוויקי יקבלו עיצוב חדש בגוון כתום ולעמותם האתר של קנוניקל יקבל צבע סגול.

אם הדבר יתקשר לפרוייקט הפריט יכיל טקסטורה מנוקדת ומרווחת ברקע, ואם יתקשר לצרכן לא יכיל את טקסטורה זו כלל או יכיל אותה בצורה פחותה באופן דרסטי, בצורה זו ככל שיש יותר ניקוד מרווח ברקע, כך הפריט מתקשר יותר לפרוייקט ופחות לצרכן.

במידה והפריט יהיה בעיקר עבור משתמשי קצה הוא יכיל הרבה תמונות וטקסטורת ניקוד צפופה יותר, ולעמות זאת פריטים למפתחים יהיו יותר עניניים ויכילו פחות תמונות וכמובן ללא הטקסטורה.

כמה תמונות להמחשה:

שימו לב שיש שימוש בטקסטורת ניקוד צפופה, ושימוש בשני הצבעים – כתום וסגול.

שוב שימו לב לטקסטורת הניקוד שהפעם היא מרווחת, שוב שימוש בשני הצבעים: כתום וסגול.

גם כאן אפשר לראות כל דברים על פי החוקיות שאמרנו. הטקסטורה והצבעים.

נושא נוסף שעלה הוא הגופן של אובונטו. מרק כתב כי הם יוצרים גופן ייחודי לאובונטו שישמש ללוגו של אובונטו, ללוגו של קנוניקל וכמו־כן לסביבת העבודה של אובונטו. הגופן ייקרא "Ubuntu", ישוחרר תחת רשיון פתוח ויכיל את כל סוגי הכתב המוכרים ע"י אובונטו, בינהם גם עברית.

כמובן שכל השינויים הללו ישפיעו גם על המערכת עצמה. אובונטו 10.04 (שונר צלול) תקבל שני עיצובים חדשים, אחד בהיר ואחד כהה, ותאבד לגמרי את החום האובונטואי המוכר, יש שיאמרו שהגיע הזמן.

העיצוב הבהיר מזכיר מעט את העיצוב המוכר של Mac OS X, מה שאומר פאנלים לבנים עם טקסט ואייקונים שחורים. הרקע סגול ומסמל את החברה – קנוניקל.

ולעומתו ניתן לפגוש בעיצוב ההפוך – פאנלים שחורים וטקסט לבן, שיש לציין שנראה לא פחות טוב.

כמו־כן גם ה־Boot Splash עבר מהפך, וקיבל בברכה את הלוגו החדש של אובונטו.

לסיכום: בגרסה הבאה של אובונטו נוכל לצפות למהפך מבחינה עיצובית מקצה לקצה, החל מהאתר, הוויקי, הפורומים, אתרי הלוקו השונים וכמובן מערכת ההפעלה. אני מצפה לרק טוב

כמו־כן, אתם מוזמנים לקרוא מידע נוסף ולצפות בעוד דוגמאות באתרים הבאים:

https://wiki.ubuntu.com/Brand
https://wiki.ubuntu.com/Brand2
http://www.markshuttleworth.com/archives/308
http://ubuntu-il.com/forums/viewtopic.php?f=2&t=5496

דור

Moshe Basanchig: Stay sharp, get offline

noreply@blogger.com (Moshe Basanchig) — ו', 05 מרץ 2010 14:14:00 +0000

Often I find myself being too lazy when trying to solve an issue, so I copy-paste the error message or type the error description into Google, and press "Search". For over 90% of the problems, that's enough.

Sometimes I think that in order to improve my skills, I'm better off taking the old-school way, and dig for the solution all by myself. This means finding the source of the problem and the solution without any Internet access. This would usually require a bigger understanding of the system and problem in question.

After doing so, there's a great feeling of accomplishment, and it's fun to publish the solution on the blog, StackOverflow or other sites.

The always-on Internet has changed our lives, as it made us both smarter and dumber at the same time. What do you say? Would you try and get back, even only once in a while, to solve problems without the Internet?

Ram on Agmon: flightgear בקרוב?

ו', 05 מרץ 2010 08:26:26 +0000

הבשורה הטובה היא ש- flightgear הוא אחלה משחק שבעולם. שהמשחקיות שלו גבוהה והגרפיקה שלו מרשימה. הבשורה הקצת פחות טובה (מה פחות טובה? זוועה!) שאפשר להנות ממנו כרגע בעיקר בחלונות.

מהמפרוסמות שהגירסא הקודמת התקשתה לעבוד עם כרטיסי מסך של ati אבל עם nvidia היא הייתה סבבה לגמרי. אחרי חיפושים קצת ארוכים מדי, מצאתי תסריטון חמוד המהדר את המשחק למהדרין מהמהדרין.

הורדתי וקימפלתי, ולצערי הוא עבד זוועה על nvidia וכמעט לא עבד ב-ati.

לפי השירשור של התסריט, בקרוב יהיו לנו debs גלאט כושר.

Unique visitors to post: 33

Hetz Ben Hemo: ‫גם גבולות צריך לשים‬

ה', 04 מרץ 2010 23:33:53 +0000

‫עם ישראל הוא עם מיוחד, את זה הרבה יודעים, אבל אחד הדברים שאפשר לאמר על הרבה מאוד ישראלים (לא כולם) שהם יודעים לנצל עד הסוף, לקחת נשימה, ולנסות לנצל עוד. איך אומר המשפט: נותנים לו אצבע, הוא רוצה את כל היד. אחד הדברים שאני רואה בעבודתי ואנשי לינוקס/ווינדוז רואים בעבודתם (במיוחד הפרילאנסרים שבהם) זה את הניצול [...]‬

Tzvi Katzburg: הפנים החדשות של אובונטו

ה', 04 מרץ 2010 17:03:11 +0000

טוב, לא ממש מתיחת פנים, אבל צבע, גוונים, עבודה מתחת למייבש וקבלת החלטה שאחרי שש שנים הגיע הזמן לנער קצת את המותג ולתת לו מראה מעט שונה. למה זה קורה? זה קורה בגלל שלאט לאט אנחנו מתקרבים לקראת ההשקה של גרסה 10.04 זוכרים? סוף החודש, 29 לאפריל זה אמור להתרחש - אם אתם רוצים [...]

Ilan Shavit: ‫אובונטו מחליפה Theme‬

ה', 04 מרץ 2010 02:42:27 +0000

אחרי 6 שנים אובונטו החליטה להיפרד מערכת הנושא שכ"כ מייחדת אותה: Human. הערכה החדשה נקראת Light ובאותה ההזדמנות אובונטו החליטה לעצב מחדש את ה- Logo של החברה ולהשתמש בפונט חדש. אין ספק שזה נראה טוב:

עוד פרטים (לתמונות) באתר Softpedia וב- Wiki של אובונטו